אני לא יודעת לתאר במילים את ההרגשה שלי

אני מרגישה כל כך פגועה ... ואני אפילו לא יודעת למה, איזה סיבה יש לי?

אתה לא שלי.. ואני דיי בטוחה שגם לא תהיה

אבל עשיתי הכל לפי הספר

עשיתי הכל כדי שתראה אותי

כדי שתשים לב שאני לא כמו האקסית שלך

שאכפת לי ממך

שלא אכפת לי להתעורר יותר מוקדם מבדרך כלל כדי לנסוע איתך לבדיקה שבכלל יש לי יום חופשי..

אני מרגישה כאילו הקרבתי כל כך הרבה למענך

וכל כך השתדלתי להיות תומכת, לתת לך הרגשה שיש שם מישהו בשבילך, לתת לך הרגשה שאתה נאהב גם לא מבחינה רומנטית

אתה היית על הקרשים שהייתי איתך

אני זאת שהייתה שם בשבילך גם שלא רצית וגם שרצית

אני זאת שחיבקתי אותך שהתמוטטת, שהבאתי לך נייר ואהבה, למרות שלא הייתי חייבת

ואני לא מחפשת תמורה לזה, כי זאת לא מהות החברות בינינו...

אני רק רוצה שתשים לב אליי

ושתפסיק לספר לי שיצאת עם מישהי בזמן שאתה יודע שאני רוצה אותך נואשות..

אני נותנת עולם ומלואו ואתה אפילו לא אמרת לי תודה..

ראיתי אותך במצב הכי גרוע שלך, ואני עדיין אוהבת אותך כמו שאתה.

ואתה אפילו לא שם לב שגם אני על הרצפה ביחד איתך, בוכה שאתה בוכה, עצובה שאתה עצוב, שמחה שאתה שמח..

עצוב..