לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Parallel Dimension


מחזיקה חזק חזק ומנסה לשווא לא להסחף

Avatarכינוי:  TheHuntress

מין: נקבה

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2013

אני סוף סוף חושפת את האמת עלי..ותמונה ראשונה שלי


אוקיי, אז עכשיו שיש לי קהל (קטן אבל כול קול נחשב!)

אולי הגיע העת לכתוב על אחת הסיבות שלשמן פתחתי את הבלוג הזה?

אולי ראיתם שאחת הקטגוריות של הבלוג היא "רוחניות ומיסטיקה".

אבל עד עכשיו לא ממש כתבתי בקטגוריה הזאת, לפחות לא בצורה גלויה.

 

מיציתי קצת את הדברים האחרים שרציתי לכתוב עליהם. הדברים הפשוטים והיומיומיים.

הסיבה לכך היא שרציתי לצייר לכם תמונה שלי. תמונה פשוטה, תמונה מהצד. קצת מהחיים כמו הלימודים העבודה מערכת היחסים.

הדברים שמעסיקים את דעתי אבל בצורה מאוד שטחית.

כבר אמרתי בעבר שאני בן אדם שיודע להפתיע, בן אדם עם הרבה צדדים.

 

פתחתי את הבלוג הזה באנונימיות לא כי אין לי מקום בו אני יכולה לכתוב קטעים רומנטיים או אפילו מעט ארוטיים. לא כי אין לי מקום בו אני יכולה לכתוב קטעים ספרותיים או על כמות המבחנים שיש לי וכדומה. במקומות כאלו אני יכולה בקלות לפרסם תמונות שלי גם ולקבל אלפי כניסות. לשם זה יהיו בלוגים אחרים במקומות אחרים. אני לא כאן בשביל לפלרטט עם בלוגרים או להוסיף אותם בסקייפ או להיפגש בשביל סקס סוער.

בואו כבר עכשיו נוריד את זה מרשימת האפשרויות למרות שכבר הבנתי איך זה הולך פה.


אז עכשיו אחרי שקראתם את זה ויותר ממחציתכם  עזבו אותי... לשון

אז לשם מה כול זה? למה כתבתי לכם על עצמי תמיד מבחינת ה"היא..."

כי אני מתחילה לצייר לכם תמונת מצב. תמונה של החיים של מבחוץ.

ועכשיו אולי הגיע הזמן להראות לכם את התמונה שמספר מאוד מצומצם של אנשים רואה...אנשים שמאוד קרובים אלי או אנשים שזקוקים לי.


אז סיכום עלי...

אני בן אדם מאוד אנרגטי, חברותי, אופטימי. אחת שיודעת איך להתיידד ולהבין כול אחד. בן אדם לרוב אהוב על ידי כול אלו שסובבים אותי (חוץ מאלו שרואים רק קנאה ירוקה בעיניים). אנשים תמיד נפתחים אלי במהירות שיא ומספרים לי את כול הסודות שלהם. שכמובן, נשארים רק איתי.


אני אוהבת לזוז. ריקוד, משחק, שירה. אני אוהבת להופיע. אני אוהבת לכתוב. אני אוהבת לטייל. אני אוהבת ללמוד שפות.

אני אוהבת אופנה. להתלבש יפה, להתאפר. אני תמיד מגונדרת. זה הסטייל שלי.


מה עוד? יש לי מראה קצת אקזוטי. בארץ כולם רגילים לזה כבר. בנות שנראות חצי רוסיות וחצי לא. שער כהה, עור בגוון זית, ועיניים בהירות וחתוליות.

מחוץ לארץ המראה הזה מוכר פחות. הם חושבים שאני מיוון, מלבנון, מפורטוגל, מברזיל,מאיראן (!) ...הם לא יודעים שאני רוסיה יהודיה.


הם נמשכים אלי כמו אל מגנט...אני רק מחייכת וכולם חושבים שאני רוצה לשכב או להתחתן איתם, או גם וגם.

אומרים לי שיש סביבי אור זוהר ומחושי....

 

אז תגידו לי, מעניין לכם לדעת למה אנשים קוראים לי מדיום ולמה מתקשרים אלי בשביל להיפטר מסיוטים?

ולמה אני נמשכת לאנשים עם בעיות וצדדים אפלים?

 

אולי כדאי לי באמת להתחיל מגיל 8....או אולי מסבתא שלי...אולי לספר לכם על עולם שנמצא ממש מעבר לשדה הראייה ואם תסתכלו מהר מספיק, אולי תספיקו לראות צללים כהים שעדיף לא לראות. האם תרצו לשמוע איך התחלתי לגלות את האמת? כול סיפור מוזר שקרה לי מילדות?

יחד עם זה אני אתחיל לחשוף עוד פרטים על החיים שלי...כמו שעשיתי בפוסט הזה.


האם כבר ידעתם את כול מה שכתבתי פה? האם חידשתי  או הפתעתי אתכם?


אז תענו לי...זה מעניין אתכם? בא לכם להשתעשע עם קצת מיסטיקה?

 



 


התמונה תימחק בקרוב נדמה לי.


האמת נחשפת לאט לאט...

נכתב על ידי TheHuntress , 12/12/2013 19:13  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של TheHuntress ב-25/12/2014 08:21
 



מלאך חסר כנף


בשבילך אני מלאך, בעלת שתי כנפיים גדולות רכות ולבנות.

 

האמת היא שכשאני מסתכלת במראה אני מרגישה כול כך מלוכלכת,

שאפילו כנף אחת קשה לי לראות.

וגםאם היא קיימת, היא לבטח מכוסה בבוץ שמעלים כול נוצה לבנה

עד שכול מה שנשאר ממני זה חור שחור.

 

אבל בשביל האהבה האמיתית הזו אני אתנקה במעיין שלך

לא רוצה לאכזב אותך, רוצה להיות מושלמת.כמו תמיד.

ולא המלוכלכת של מישהו אחר.

 

עדיף שנפסיד ביחד מאשר שננצח לחוד,נכון?

נמאס לי לאבד את עצמי בתוך החיים האלו

קל לי יותר פשוט להיות איתך.

 

תשאל את זה שלמעלה מה הוא חושב.

מי צודק בסוף היום ועד כמה שנינו רעים ומרושעים ואולי תראה ששנינו די טהורים.

 

ואולי לא.

 

נמאס לי לאבד את עצמי בשבילים של החיים כשקל ופשוט להיות לצידך

ובוא נתלוש את הכנפיים האלו כי למי באמת אכפת.

בוא נעזוב את כול זה מאחור וסתם נסתובב בתוך הבוץ בלי כמטרה.

 

נמצא איזה ערדליים מגומי וסתם נסתובב, נחפש חילזונות כמו שאז שהייתי קטנה.

כשעוד לא ידעתי מי ומה אני.

הייתי שרה לרחובות השוממים, קוטפת חלזונות ומגדלת אותם בתוך קופסאות פלסטיק ואז משחררת אותם לחופשי כשאמא הכריחה.

אבל עכשיו אין את מי שיכריח אותי, אני לעצמי. בערך.

 

מי יגיד לי מה קורה עם הכנפייים האלו, הם סתם מפריעות לי ללכת בגשם ולהתלכלך עוד יותר.

 

איפה האור שדיברת עליו, אני לא רואה את השלמות ההיא.

אין בי תמימות. אין בי עדינות. לא יודעת איפה היא הייתה נעלמה או אולי נכנסתי לעולם הזה בלעדיה.

 

המצפון שלי לא הורג אותי, הוא סתם לא נותן לי לישון בלי להתבונן על עצמי בשלוליות ולראות את הכיעור.

אבל אולי זה סתם הכנפיים מסתירות לי את הפנים והגשם מטשטש את הראות.

 

די. אין כנפיים. אין שלמות. אין טוהרה.

יש חוסר שליטה על כול המחשבות שלי ואסור לתת להן להתפרץ.

 





נכתב על ידי TheHuntress , 9/12/2013 01:07   בקטגוריות בטחון עצמי, חושך, חטא, פילוסופיה, צד האפל, תסבוך, אהבה ויחסים, סיפרותי, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , פילוסופיית חיים , רוחניות ומיסטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTheHuntress אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על TheHuntress ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)