לפעמים אני לא מבינה מאיפה אני מוצאת כוחות להתמודד כל פעם מחדש עם אנשים מסוימים. יש כאלו שגם אם אתאכזב מהם או ארצה להתרחק מהם לזמן מסוים ואפילו במקרים קיצוניים לנתק איתם קשר לגמרי, בסופו של דבר אני תמיד ממשיכה להתנהג איתם באופן רגיל ושוכחת ממה שרציתי, עד שמשהו כזה קורה שוב. זה מין מצב שחוזר על עצמו כל פעם מחדש, כך שאני כבר לא מופתעת כשזה קורה. יש כאלו שיראו את זה כחולשה או תכונה של וותרנות אבל לא זה המצב, לפחות במקרה שלי.
לשמור טינה או עוינות כלפי אנשים זה אף פעם לא דבר טוב, ואני בהחלט לא שומרת טינה כלפי אף אחד אלא אם כן מדובר בדבר משמעותי או רציני במיוחד, אך בכל זאת לא תמיד זה מצב טוב או נחמד להיות בו. כמובן שתמיד יש מקרים יוצאים מן ההכללה הזו, שדווקא בשביל אנשים מסוימים כן אפשר להבליג ולשכוח כל פעם שמשהו קורה, כי זה שווה את זה או כי אתה לא באמת רואה את עצמך מתרחק מהם או עושה דבר כזה או אחר שבסופו של דבר תתחרט עליו.
בסופו של יום אתה צריך להיות שלם עם ההחלטות שלך והבחירות שלך בחיים, כי זה לא כיף במיוחד לחיות חיים שבהם בחרת דברים שלא טובים עבורך או החלטת החלטות שהן שגויות ולא מתאימות לך ולדרך שלך. לפעמים יש החלטות ובחירות שקשה לעשות, ואני מקווה שאדע מתישהו להחליט החלטות בצורה טובה בלי להתחרט לאחר מכן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Optimist
