דף חלק.

שלום!

(יש סיכום פוסט בסוף)

שמתי לב שהחדשות מלאות בייצוג לא נכון ולא אמיתי של נערים בישראל. יש המון בני נוער איכותיים בארץ, ולא כל הנוער בארץ הולך מכות ועושה שטויות כל היום. אני רוצה להראות את הפנים של הנוער האיכותי בארץ, של הפרוייקטים המעולים של נוער למען החברה הישראלית בלי קשר לתעודת בגרות חברתית או כל דבר מזדיין שביה"ס מכריח אותך לעשות. דברים שאנחנו עושים מבחירה. 

עלה לי רעיון לפתוח בלוג שיציג בדיוק את הדברים האלה. אני באמת מאמינה שיש המון כאלה, אבל התקשורת שותקת ונותנת יותר מקום לבני הנוער האחרים, שעושים שטויות עם זמנם פנוי.

הבעיה היא שאני עולה עכשיו לכיתה י' ואני מתכוונת לפצל את הזמן שלי בין לימודים, ספרים וחברים - כלומר לא להשאיר כמעט זמן לאינטרנט, כי ברגע שאני נכנסת לישרא או לפייסבוק או לכל דבר אני לא יוצאת. 

אז אני מחפשת שותפים. אם יש מישהו/מישהי בערך בגילאי חטיבה/תיכון (בערך 14-18) עם המון מה להגיד על העולם בצורה בוגרת מכל מקום בארץ שרוצה להצטרף אליי, או מישהו שרוצה לשתף את הסיפור שלו שמתאים לבלוג או כל דבר אחר למעשה - אני אשמח שייצור איתי קשר במייל שפתחתי לבלוג .

 את הבלוג כבר פתחתי, ואני כרגע כותבת את הפוסט הראשון - שהוא הסיפור שלי והפרוויקטים שהשתתפתי בהם. 

אוקי, חזרה לשותפים. אם אתם חושבים שאתם מתאימים לבלוג כזה, יש לכם ניסיון כלשהו בבלוגים ובפרוייקטים חברתיים, אני ממש אשמח שתיצרו קשר במייל. 

ההודעה תכלול קישור לבלוג (גם אם הבלוג לא פעיל), פרטים בסייסים (שם, גיל, כיתה, אזור מגורים ותחביבים, כי בכל זאת אני רוצה להכיר את האנשים שאני אכתוב איתם) ופסקה או 2 על הנושא של הבלוג. זה יכול להיות פרוייקט כלשהו שהשתתפת בו, מה דעתך על איך שהנוער מוצג בתקשורת או כל דבר שיוצא מזה. 

אני אמלא את ה"טופס" לדוגמא:

שם: רתם

גיל: 15

כיתה: י'

אזור מגורים: באר שבע

תחביבים: כתיבה, ספרים וטלוויזיה

(עכשיו אני אכתוב איך הגעתי למקום שזה מציק לי איך שהנוער נראה. זה בעצם הסגנון של הפוסטים שיהיו בבלוג ושאני רוצה שתשלחו.)

האמת, זה התחיל כבר לפני 3 שנים. כיתה חדשה, מחנכת חדשה, והרעיון שלה לגבש אותנו היה לאסוף חטיפים וממתקים, וללכת לביה"ח סורוקה שקרוב לביה"ס שלי למחלקת ילדים - ולחלק להם שקיות לכבוד ראש השנה. אני עדיין זוכרת שעשינו את זה למרות עשרות הדברים שעשיתי מאז, כי זה היה הדבר הראשון שאני באמת זוכרת שעשיתי כתרומה לקהילה (עשיתי לפני שאני זוכרת שעשינו, אבל אני לא זוכרת את ההרגשה שהייתה לי, את המבטים והחיוכים שקיבלתי בחזרה, אז אני לא מחשיבה את זה באמת). ההרגשה הייתה מעולה, חילקנו לילדים בכל המחלקות שקיות ממתקים שארזנו, וזה באמת עשה טוב בלב. אני במיוחד זוכרת את אחת הילדות שם, שביקשה ממני לשחק איתה איזה משחק בזמן שהמורה נכנסה לאחת המחלקות לבד כי לא רצו להכניס כיתה שלמה. 

בכל מקרה, זה לא העיניין. באותו יום בדרך חזרה הביתה שמעתי על קבוצת בני נוער שדקרו מישהו. אני לא זוכרת את הפרטים המדויקים, אבל היו הערות על זה שזה המצב של בני הנוער בימינו. באותו יום! מפה לשם, לשנה של התנדבות בפרוויקט ח"ן (שעל זה אני אספר בבלוג) ללמידת תקשורת, הבנתי שהמצב הזה - שהתקשורת היא מראה מעוותת - לא ישתנה, לא בתחום של בני נוער ולא בכללי. אבל כן, לאינטרנט יש כוח לשנות את זה. 

אני ממש מקווה שאנשים יקראו את הבלוג ההוא או אפילו רק את הפוסט הזה וידעו - לא כל הנוער בישראל הוא תת רמה.

______________

סיכום פוסט כי הוא קצת לא מובן:

המטרה של הבלוג החדש שפתחתי הוא להראות שיש בני נוער איכותיים בארץ. אני מחפשת שותפים לכתיבת הבלוג, אם אתם חושבים שאתם מתאימים תפנו אליי במייל. אם יש לכם סיפורים לשתף בבלוג, אתם מוזמנים לשלוח גם. אם יש שאלות - אני זמינה מהמייל לאורך כל שעות היום. 

תודה על הקריאה וערב טוב לכם,

רתם.