| 6/2013
תמימות על הסט-למבוגרים בלבד.
אההה" פאק פאק פאק היא צורחת,ג'יימס מושך בשיערה ומטה את ראשה אחורה באגרסיביות,זה מחרפן אותה "כמעט,כמעט,כמעט" הוא מגביר את הקצב,"מממ כהה,תגמרי" קולו מחוספס,נמוך,מאיים.היא מפחדת שאם לא תגמור הוא יתחיל את כל הגירוי מחדש.הוא נושך את צווארה,נשיכות קטנות אך מכאיבות.היא מרגישה את הכאב מתערבב עם ההנאה,הה זה מגיע..השיא,היא מתחילה לרעוד,כמו חולת אפילפסיה במהלך התקף היא גונחת גניחה עמוקה,מלאת סיפוק וגומרת סביב הזין הזקור שלו.והוא מיד אחריה "מממ" הוא אומר.
"קאט"-נשמעת המילה וג'יימס מוריד אותה מעל גופו המזיע. "וואו הולי,היה מדהים",היא מחייכת ופניה כאילו מאירות בכבוד והערצה לג'יימס,לשרירים שלו,לאיבר המתוח והיפה הזה שרק לפני רגע היה בתוכה ולעיני התכלת ההוליוודיות שלו,שלמרות הנסיבות,היא שמה לב אליהם.
"אוקיי חברה,בואו נתקפל.חתיכת עבודה ג'יימס,הולי הייתם מעוררי הערצה,עבודה מצויינת" אומר הבמאי.
יום למחרת הטלפון מצלצל,ג'יימס במיטתו לבוש בוקסר אפור,חצי מכוסה בשמיכה הקיצית הדקה וחצי חשוף לאוויר הקר הנפלט מהמזגן.
"כן". הוא ממלמל בכבדות.
"הו בוקר אור לזיין הכי עסוק בארץ" אומר קולו של הארי,אמרגנו של ג'יימס בחצי השנה האחרונה.
"כן,טוב..העובדה שאני עסוק ממש לא מנעה ממך להתקשר ב-הוא מציץ בטלפון "פאקינג 10 בבוקר!?"הוא חצי שואל חצי מאיים ברצח.
"ובכן,כשתשמע מה שיש לי לומר לך,תרצה לפנק אותי באיזה 20% מהמשכורת של אתמול,שמעתי שהולי נתנה הופעה"
בתחילת הקריירה שלו,ג'יימס קבע עם הארי שישלם לו סכום מכובד של עשרה אחוזים ממשכורת הנטו,מה שהתברר כהכנסה מאוד מכובדת כשהקריירה של ג'יימס החלה לנסוק.
ג'יימס מגחך "לא חושב"
"טוב השגתי לך אישור ליום צילום עם מי שהיא פסגת השאיפות שלך ושל בערך כל בחור עם דופק"
"לא...סיתריאה?"
"נסה שוב.."
"אל תגיד לי ש..מרילין??"
"אה-א"הוא מסכים,מרוצה מעצמו.
"איך?ניסינו לקבוע איתה בחודש שעבר,היא אמרה שהיא בהפסקה כי איזה סבתא מתה לה,לא?"
"כנראה שסבתות מתות הן לא סיבה מספיק טובה בכדי לסרב לסצנת סאדו מאזו שתיארך מינימום שעה וחצי,לא כולל פור-פליי".
"שעה וחצי?!אתה יודע שהזין שלי אוהב אתגרים,אבל זה כבר משימה בלתי אפשרית,אפילו לטומי קרוז ג'וניור"
-"ממ כבר הזכרתי ש vivid מוכנה לשלם 250,000 דולר כדי לראות את טומי והווג'יי ג'יי של מרילין מתאבקים?"
"מה אתה אומר,זה מסביר למה..-זמזום נשמע,שיחה ממתינה מאת "אמא"
-"אוקיי הארי,תשלח לי את הפרטים.אני חייב לנתק,ויפה מאוד"
"רגע רגע,ועשרים האחוזים שלי?"
"ביי,הארי".
אבל מאוחר מדי,השיחה כבר נותקה.טוב, לפחות נמנעה ממנו שיחת ה"איך העסקים" ו"מה עם חתונה" השבועית שאמו נוהגת לא לפספס.
הוא מצחצח את שיניו,מחמם את המים לקפה ונזכר שהוא חייב לפגוש את מאטי,השותף שלו במשרד,בינתיים הטלפון מצלצל שוב אך ג'יימס נמצא בעיצומה של מקלחת,קשוב לרחש המים,מהרהר במה יאמר למאטי לגבי הברז שדפק לו אתמול,טוב הגיג עם הולי נקבע באופן ספונטני,והאמת היא שהיא הייתה עדיפה בהרבה על ישיבה עם מאטי והצוות לגבי הכנסות החברה.הוא יודע שזה לא יכול להימשך,הוא חייב להפסיק עם זה,ולהחליט -השותפות בחברת עורכות הדין או הקריירה המשגשגת שלו ככוכב פורנו.הרי הסיבה העיקרית שהוא החל לעבוד בענף הפורנו היא שההכנסה כעורך דין הייתה בינונית,ולא הספיקה לקניית הבנטלי,הפנטהאוז המלכותי ומערכת האזעקה שרכש.טוב,ג'יימס תמיד הרגיש שנועד לרמת חיים גבוהה יותר מחיים עם שותף בדירת 3 חדרים,למרות שהשותף שלו טום,היה בחור כלבבו.
אכן כן,זהו אותו הטום שבזכותו ג'יימס מכנה את איברו "טומי קרוז",זה היה בסוף לילה של שכרות ושניהם החליטו,אחרי זיון מתיש ולוהט עם השכנות שלדברים חשובים תמיד יש שמות.
כשהוא מגיע למשרד,הוא שומע קריאת "בוקר אור,בוס" מאמנדה-שהחליטה להסב את גוון שערה הבלונדיני העדין לשחור פחם,כנראה עוד משבר עם החבר הפאנקיסטי חשב לעצמו.הוא ממלמל לה בחזרה "בוקר" ומגיח למשרד,שם עומד מאטי ומדבר בטלפון.
פניו נהפכות קודרות וכעוסות כשהוא מבחין בג'יימס,וג'יימס מצדו שואף נשיפה עמוקה ומתכנן את תשובתו לנזיפה המתקרבת.
"איפה היית?ולא,בבקשה אל תגיד לי ששוב הלכת לאחד הגיגים שלך בתור ג'ון הולמס של שנות האלפיים".
-"אף פעם לא הבנתי מה יש לך נגד "לילות הבוגי",אני מצאתי אותו מרגש משהו".
חצי חיוך מבליח על פניו של מאטי,אבל הוא מיד נעלם"בלי שטויות ג'יימס,אתה יודע שהברזים האלה חייבים להיפסק,או שתוותר ותעביר לי את הסמכות שלך בחברה כמו שדיסקסנו,ואז מי שאני שאפריע להסבת הקריירה ה"מרגשת" שלך?"
הוא צדק,כמובן.אבל ג'יימס הרגיש הסתייגות מאוד גדולה,בכל זאת JML (ראשי תיבות ג'יימס &מאתיו לויירס )היא החברה שהקים עם מאטי במו ידיו,אחרי 3 שנים של לימודי משפטים מפרכים ומלאים מאמץ בקולג'(מובן שכבר שם הוא נודע ביכולותיו לגרום לבחורה לגמור עם תנועת האגן המפורסמת שלו),בסופו של דבר הוא לא רצה לוותר עליה,הוא אהב אותה-לא כמו שאהב סקס,אבל אהב.
"אני צריך קצת זמן מאטי,בינתיים אני רואה שאתם מסתדרים יפה מאוד גם גם עם הנוכחות הדלילה שלי" הוא אומר,מקווה שהשיחה תיגמר איכשהו והוא לא יצטרך לתת תשובה סופית.
"טוב,יש לי פגישה עם הלקוחה מלונדון,אתה נשאר?"
"לא,אני אלך להשלים קצת פערים במשרד"
-"אוקיי"הוא אומר באדישות.
"רק פלרטוט קטן ממך ואני בטוח שהיא וJML יהיו בלתי נפרדים"ג'יימס אומר בעליזות מפייסת,ומאטי מתקדם בפסיעות מהירות לעבר הדלת.
אחרי כמה שעות עבודה של קריאת התיקים האחרונים של החברה מהחודש האחרון,ג'יימס נערך לפגישה לא מתכוננת עם האמרגן של מרילין כוכבת הפורנו,ג'ורג' כהן.שהיה ידוע בהיותו גבר מאיים שנוהג לקבל את כל מה שהוא רוצה אז ג'יימס נאלץ להסכים כשנקבעה הפגישה לילה לפני.
מוזר מצידו לבקש פגישה באופן ספונטני שכזה,חשב ג'יימס.לפני היציאה מהחברה הוא מספיק לזלול בחטף סנדוויצ' מהמכונה האוטומטית,ויוצא במהירות לבית הקפה.
כשהוא נכנס,הוא מבחין בג'ורג' מחייך אל מלצרית מתולתלת שלוקחת את הזמנתו ומטופפת למטבח.אך מיד כשרואה את ג'יימס מתקרב החיוך נמחק וההבעה המאיימת,זאת שהוא ידוע בזכותה מתפרשת על פניו.
"טוב שלא חיכית לי עם ההזמנה,אדון כהן,בדיוק אכלתי צהריים" ג'יימס שולח לעברו בעוקצנות.
-"הממ אני חושב שזה שחיכיתי לך באופן כללי זה די והותר."
ג'יימס מגיב תגובה בלתי מילולית ומתיישב מולו.
-"אז,מיסטר עצמות לחיים ועיניים כחולות,כנראה שבסוף השתלמו המאמצים שלך לעבוד עם מרילין"
-"כן טוב,אני שמח שזה כך".
-מן הסתם,אני בטוח שהסוכן שלך כבר שלח לך את כל הפרטים,vivid מוכנה לשלם כסף גדול בשביל זה,אני כאן כדי לדאוג שזה יבוצע בטעם טוב ושתעמוד בסטנדרטים".הוא מגחך מדו המשמעות המקרית שהשתמעה מדבריו.
"אני אעמוד בסטדרטים,השאלה אם המיוצגת שלך תעמוד בקצב שלי".
-"לזה אין מה לדאוג,אוקיי לגבי צוות הצילום-vivid שכרה צוות מקצועי ומיומן,יהיו שם הרבה אנשים,כרגיל"
-"כן" ג'יימס מהנהן,בינתיים המלצרית המתולתלת חוזרת לשולחן עם פרוסת עוגה,קנקן קטן של קפה וכוס.כשהיא מבחינה בו היא מסמיקה ושואלת אם להוסיף כוס שנייה,הוא מניד בראשו והיא מתרחקת בצעדים מגושמים.'היא כנראה מכירה אותי' הוא תוהה 'בעצם היא בטוח מכירה אותי,בחורות כמוה לעולם לא יודו שהם צופות בסרטים כחולים,המצפון שלהם לא נותן להן'.
ג'ורג' מפסיק את חוט המחשבה שלו
"טוב,החוזה כבר חתום ע"י מרילין,רק תחתום פה בראשי תיבות ואני חושב שזה הכל,הפגישה הבאה שלי אמורה להגיע כל רגע אז..נתראה מחרתיים". מעט מופתע מגסות הרוח שלו ג'יימס קם ממושבו באיטיות,לוקח את הפלאפון והמפתחות המונחים על השולחן ויוצא מבית הקפה.זו כבר שעת אחה"צ מאוחרת,בדרך לבנטלי ג'יימס נזכר שהוא עוד לא חזר לאמו מהבוקר,היא בטח התקשרה והוא לא שם לב.
"פאק" 7 שיחות שלא נענו,איך לא שמע?הוא העביר את הפלאפון למצב שקט כשהיה במשרד. 2 מהשיחות הן מהבחורה ההיא שזיין במסיבת הטבע לפני יומיים,4 מאמא ואחת מטום-מעניין מה הוא רצה. הוא מחייג לאמא והיא עונה בקול היסטרי,כרגיל.
"ג'יימי,הגיע הזמן"
-"אמא,הכל בסדר.הפלאפון היה על שקט"
"אה" היא פולטת אנחת רווחה "טוב תשמע ג'יימי,אתה חייב לבוא הביתה,דיאנה נורטון הגיעה לפה בחמש לפנות בוקר,מסתבר שבעלה האלכוהוליסט החליט שהיא בוגדת בו,ושבתה-אמה,יודעת מזה ומסתירה את זה ממנו,אז הוא ניסה לפגוע בהן."
דיאנה נורטון היא חברה של המשפחה זה משכבר,לג'יימס ולה יש הסטוריה די עסיסית,אך הוא תמיד חשד שגם לאביו יש הסטוריה מסויימת איתה.
-"מה?והיא הגיעה דווקא אליכם?"הוא שואל,מופתע מעצמו שעולה בו הזיכרון על החשד ההוא בהתחשב בסרט האקשן שאמא מספרת .אף פעם לא נודע לה שהוא ודיאנה ומכירים לעומק,עומק רב אפילו.
"כן,מאז שהיא עזרה לאבא בבעיות עם המכס,הם התקרבו.המצב שלה קשה ג'יימי,היא זקוקה לעורך דין אז מיד הצעתי אותך"
בידיעה מראש שאין לו סיכוי להתנגד לזעקת העזרה מצד אמו הוא אומר "אני מבין,אני אגיע".
לפעמים,כמו עכשיו למשל הוא תוהה למה בחר להיות דווקא עורך דין מכל המקצועות,כן יש לו מין פטיש לפושעים וחידות מגיל צעיר,אבל גם בלש או שוטר או כל מקצוע אחר שכולל פחות מקרי "פרו בונו" ושכר יותר גבוה היה עונה על הקריטריונים האלה.
כשעתיים אחר כך,הוא חונה מול וילת הוריו. הוריו תמיד היו אנשים אמידים-העובדה שאביו מכהן כחבר בסנאט ואמו היא פקחית טיסה בדימוס תרמה לכך.אך למרות הכל תמיד השתדל להימנע מלחיות על חשבונם.עצמאות כלכלית והגעה לדברים הגדולים,בזכות עצמו תמיד היו חשובים לו.
אך הכישורים שלו כעורך דין לא הספיקו והוא נאלץ "להשלים הכנסה" בסרטים הכחולים,אבל כל עוד הוריו לא יודעים את זה-אין לו תלונות.
ג'יימס פותח את הדלת ורואה שהאורות עמומים-יכול להיות שהם הלכו לישון?לא,הרי אמא יודעת שהוא מגיע.הוא מתקרב לסלון ורואה דמות שכובה על הספה-זו בחורה,נערה או אישה הוא לא בטוח.יפהייפיה,יש לה שיער ברונטי גולש,היא בהירת עור ובעלת מבנה גוף-וואו איזה מבנה גוף,היא בהחלט משתווה למרילין כוכבת הפורנו-אם לא מתעלה עליה. ג'יימס מתקרב מעט לפניה,מפחד מהאופציה שהיא תתעורר ואז יצטרך להסביר למה הוא בוהה בילדונת/בחורונת ששקועה בשינה.הוא מתעכב על האף הישר והסימטרי שלה,וואו מה היא בכלל עושה פה?
"ג'יימס" הוא שומע את קולו של אבא. מסתובב,נבוך מהסיטואציה המוזרה שאביו תופס אותו בה-יופי,עכשיו הוא גם יחשוב שאני פריק שנמשך לאפים,זה רק יועיל למערכת יחסים הגם ככה מעורערת שלנו.
"אבא,מה שלומך?"
-"אני רואה שאתה לא יכול לדחות סיפוקים ולשלוט על עצמך גם במצבים כאלה הא בן?"
-"לא,בסך הכל.."
-"היי,ג'יימי"
אמא ודיאנה מתקרבות לבושות חלוקים,מכיוון החצר האחורית,אה אז שם הם היו,דיאנה נתמכת בזרועותיה של אמו,היא נראית נורא-עיניה נפוחות מדמעות,היא ללא איפור ונועלת נעלי בית פרוותיות,הזיקנה נתנה בה את אותותיה,הוא לא מבין איך לא שם לזה במפגש הסוער האחרון שלהם?אותו מפגש לפני 8 שנים,שבו הוא זיין לה את הצורה במקום לגשת לבחינת הסמסטר בקולג'.
"דיאנה,איך את מרגישה?אתן בסדר?"
וב"אתן" הוא מתכוון לבת המדהימה שלה ששוכבת על ספת ילדותי עכשיו..זאת ש..אהה,הוא נזכר.דיאנה והרברט שלחו אותה לפנימיה בפריז..באותה התקופה,איך זה שהוא לא תהה אף פעם למה?
"ג'יימס,השתנית." היא אומרת,במין נימה חצי מחמיאה – חצי מעליבה. "אנחנו בסדר,תודה שבאת".
כן,טוב זה לא שהייתה לו ברירה.
"כמובן דיאנה.עכשיו,למה שלא נתיישב ותספרי לי בדיוק מה קרה".
פני הוריו מביעים רצינות מדאיגה,הם מוליכים את דיאנה לכיוון המרפסת,אמא עוצרת בדרך למטבח ומביאה מגש שמכיל קומקום שנראה עתיק,שלושה ספלים,קערית סוכר קטנה וכפית.
"אני לא יודעת מאיפה להתחיל" היא אומרת,נאנחת ומתחילה.
"כמו שאתה בטח זוכר,זו כבר תקופה ארוכה שהקשר שלי ושל הרברט נמצא על ערש דווי,כשאמה חזרה מהפנימיה ועברה להתגורר איתנו המצב השתפר מעט,אבל אז הוא הדרדר שוב.ומהר.
"הגעתי הביתה מהרמת כוסית במשרד,לכבוד המנכ"ל החדש שהתמנה.כשנכנסתי היה ניחוח חזק של אלכוהול,וודקה אני חושבת.האור היחיד הדלוק היה במטבח,אך זכרתי שאמה ואוליבר,ידידה לקורס היו אמורים ללמוד למבחני סיום הקורס שלהם יחד."
ג'יימס חש לא בנוח עם הידיעה הזאת,הוא יוצא לרגע מריכוז וחוזר מיד להקשיב לדברי דיאנה.
"לכן,מיהרתי למטבח לוודא שהם אכן לומדים.אבל,המטבח היה מבולגן,מסריח מאלכוהול והרצפה מלאה שברי צלחות.נתקפתי פאניקה,התחלתי לחפש את אמה בהיסטריה,כשמצאתי אותה.."
היא מפסיקה את שטף הדיבור,מתייפחת.אמו של ג'יימס מלטפת את גבה למשך מספר שניות,כשהיא נרגעת,היא לוקחת נשימה עמוקה וממשיכה,קולה רועד ולא יציב.
"כשמצאתי אותה,את אמה,היא שכבה על הרצפה מעולפת. כלכך נבהלתי,מיד הרמתי את רגליה כמו שתמיד מראים בקורסי עזרה ראשונה במשרד שלנו,כשניסיתי להיזכר מה השלב הבא היא כבר פקחה עיניים,הבאתי אותה למטבח שתשתה כוס מים אבל היא החלה לצרוח,שהיא לא מאמינה שעשיתי את זה,שאני בנאדם רע ושהיא מצטערת שאני אמא שלה.היא הצביעה על זוג תחתונים שהיו שייכים לי זרוקים על הרצפה בין שברי הצלחות.אחרי שהיא נרגעה היא סיפרה לי איך הרברט חזר הביתה שיכור,כרגיל.איך הבריח את אוליבר והחל להאשים אותי בכך שאני רוצה רק את הכסף שלו ושאני 'מזיינת מהצד' אמה שלי ניסתה להרגיע אותו אבל הוא אמר שהיא משתפת איתי פעולה,שאנחנו פועלות ביחד כדי להרוס אותו ושהיא כנראה לא הבת הביולוגית שלו כי אמא שלה היא זונה,הוא הניף לכיוונה סכין ג'יימס,סכין לחיתוך בשר".
היא שוב מתייפחת,הפעם בעוצמה חלושה יותר.ג'יימס מניח לה להירגע כמה רגעים ואז אומר:
"תראי דיאנה,זה מאוד קשה לשמוע,אבל כמו שאת בטח יודעת,זו בסה"כ עילה לצו הרחקה,נוכל להצהיר על אלימות מילולית ואיומים.אבל לא יותר מכך."
"אבל הוא פגע בנו פיסית!!" היא מרימה את קולה בתקיפות "זו לא הפעם הראשונה שהוא משתגע כך,הוא כבר הרים עליי יד מספר פעמים אז כשאמה שלי הייתה בפריז.אבל עכשיו הוא גם פגע באמה שלי,ועל זה אני לא מוכנה לוותר לו,הוא צריך להיות מאחורי סורג ובריח!!.
"אני מבין" אומר ג'יימס,ובדיוק כשהוא פותח את פיו להסביר על תוכן החוקים לגבי בעל מכה,כולם מבחינים באמה שעומדת בכניסה למרפסת.
היא נראית עייפה,עצובה,עיניה מנופחות מבכי או משינה,עצם המחשבה עליה בוכה מדכאת את ג'יימס,הוא מבחין בעיניה הגדולות,החתוליות צבען ירוק עז.הוא חושב שמעולם לא ראה צבע כה עז וכהה,אבל בו זמן משדר מימיות ותמימות שניתן למצוא רק בעיני תינוקות או ילדות בנות 10.תוך כדי שהוא מוקסם מיופייה,מוכן לעבור לניתוח החלק הבא בגופה היא פותחת את פיה,שפתיה אדומות כדם,כאילו משחה עליהן אודם וקולה נשמע חלושות. "אמא.."
דיאנה מיד מזדקפת בדאגה גלוייה,מזמינה את בתה לשבת על ידה ועל יד אמו של ג'יימס.היא מוזגת לה מעט מן הקומקום ומערבבת 3 וחצי כפיות סוכר בספל שהיא מגישה לה.
פתאום ג'יימס חש שלא בנוח,הסיטואציה המשונה הזו מעלה בו זכרונות מפגישתו האחרונה עם דיאנה,והעובדה שהפורום שבו הוא יושב כולל את הוריו ואת הבחורה הכי מקסימה שפגש בחייו מעלה בו רעד של מבוכה בגוף.הוא אוסף את מחשבותיו ומחליט להראות את האדישות והקשיחות האופיינים לו.
"אז את אמה,אני מצטער לשמוע על אבא שלך" הוא אומר,בתקיפות,יותר מדי תקיפות.פניה של אמה נהפכים שבריריים עוד יותר,אך היא כאילו משכיחה את הרגש שעובר בראשה ואוטמת את הבעת פניה.
"אז,ג'יימס,אתה חושב שתוכל להכניס אותו מאחורי סורג ובריח?"שואלת אמו.
"כן,אם הן יעידו כראוי,עדותן תספיק כדי לכלוא אותו לתקופה רצינית,אני אצטרך לדבר עם מאטי,בשביל קצת עבודת מחקר על מקרה פרטי שכזה,אבל התשובה היא כן".
"הו,תודה לאל" אומרת דיאנה ברווחה ברורה. "תודה ג'יימס"
הוא מהנהן לעברה ומישיר מבט אל אמה,אך היא כבר מסתכלת עליו,היא בהתה בו כל הזמן הזה?
אביו של ג'יימס מתרומם מכסאו,ושולח ידיו אל מגש התה "טוב,בינתיים תישארו כאן,הבית שלך דיאנה,מהווה סכנה לשתיכן כך שהפתרון ההגיוני ביותר הוא שתישארו פה כמה ימים,עד שצו ההרחקה יוצא לפועל".
דיאנה מתווכחת שעדיף שישהו במלון העיר,או מסכימה לרעיון ומודה לו,ג'יימס אינו בטוח מכיוון שהוא עסוק בללגום כל תו ותו מפניה של אמה,לחרוט אותן בזכרונו,אולי יתמזל מזלו והיא תתן לו לצלם אותה,יכולת הצילום היא עוד אחת מכשרונותיו של ג'יימס,בערך מאותה התקופה שהחל לאהוב חידות ופשעים.
מאוחר יותר באותו לילה,כששכב במיטת ילדותו,מחשבותיו של ג'יימס שטו לפניה של אמה,לעיניי הברקת ושפתי הדם,לצוואר שקושי הספיק להיחרט בזכרונו.
הוא מרגיש לחץ בבטן,הוא חייב להשתין.בתקווה שיוכל להגניב מבט ליפהפיה שנחה על הספה,הוא מחליט גם לשתות כוס חלב מהמטבח.הוא יורד במדרגות,משתדל לשמור על השקט אך הספה ריקה. היא הלכה?יכול להיות שהם החליטו ללכת על אופציית המלון בסופו של דבר?הוא חושב,נסער הוא פונה לכיוון המטבח ואז הוא רואה אותה,עומדת ביציאת המרפסת שכולם ישבו בה קודם,מכוסה בשמיכת הפליז הדקה ורגליה חשופות.
היא מסתובבת במהירות,מבוהלת פולטת אנחת בהלה קטנטנה,וכשהיא רואה את ג'יימס איכשהו היא לא נראית רגועה יותר,אבל נאנחת בכל זאת.
"הבהלתי אותך?"
"לא,אני סתם נהנית לקפץ בבהלה כשאני רואה גברים בתחתונים בלבד" היא אומרת במתיקות,עדיין יש בהלה בקולה.
"זה אומר שאת רואה גברים בתחתונים בלבד בתדירות גבוהה?"
היא מחייכת בביישנות,כאילו סוקרת תשובה נאותה בראשה.
"מובן שלא,זה אומר שרוב הגברים שמעו על המושג פיג'מה בילדותם".
ג'יימס מחייך,בוחן את אמה מקודקוד הראש כלפי מטה,הוא מדמיין את שדיה מתחת לשמיכת הפליז האדומה הזו,את בטנה השטוחה ואת רגליה, הו כמה היה שמח לו הארי,הסוכן שלו היה מסדר לו אחת כמוה לעבודה,בקלות הוא היה גורם לה לכמה אורגזמות מלוות בצעקת שמו מול מצלמה ביתית.אך הטייפקאסט הנורמאלי של כוכבות פורנו שכולל בלונד ואיפור מאסיבי לעולם לא היה מלהק אחת כמו אמה לסצנת סקס.טוב,אולי לאתר פדופיליה. מוטרד מהמחשבה ג'יימס נזכר שהוא צמא ואמה,כאילו מרגישה ערומה כשג'יימס בוחן אותה,מצדדת לעבר הספה בזריזות משונה וזורקת "לילה טוב" לכיוונו.
זהו?הוא חושב,בלי פלירטוטים,עינטוזים או אפילו כמה מילים לעברו?בכל זאת,רוב הנשים שראו את ג'יימס בבוקסר סיימו עם הבוקסר בין שיניהן.אבל היא שונה,הוא מרגיש שהיא שונה.
הו לא,רק שזו לא התאהבות,ההיא מהסרטים,כשהגבר מתאהב בילדונת התמימה והמפוחדת שלא שמעה על זיון בתחת ומציצת גרון,הוא חושב לעצמו.כמובן שלו,מבודר ממחשבותיו השטותיות הוא מחליט שעליו לזיין אותה,הוא בטוח שאחרי שיפתח אותה התחושה המטופשת הזאת בבטן שלו תיעלם.השאלה היא,כמה מאמץ יהיה עליו להשקיע בשביל זה,הוא יודע שהיא לא אחת שתתמסר לו בקלות.
או שכן?
| |
| כינוי:
בת: 29
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
