מצב כפית

הפוסט הזה נטו בשבילי..

להזכיר לי לימים קשים את השמחה שממלאת אותי.

אני לא יודעת אם אני צריכה למצוא סיבות מציאותיות בשביל השמחה הזו..

אלא פשוט בא לי רק להרגיש אותה ולהנות ממנה..

יש מלא סיבות.. אם אתחיל למנות אותן לא אסיים.

אבל פשוט אין טעם כרגע.

אז תזכרי שהעולם מחייך אלייך.

בא לך לחייך לכולם חזרה.

את בעיקר מאושרת כי השנה הזו עברה מדהים, 

הכרת אנשים חדשים שפשוט הפכו להיות חלק מהיומיום שלך.

ואילו אנשים שאת -אוהבת-

השנה החלטת גם לצעוד בשבילים לא מוכרים.

שבילים שצריך הרבה אומץ בשבילם..

את עושה זאת כדי להיות מאושרת.

זו המטרה. זו הדרך.

אז תזכרי שאם קשה לך עכשיו,

או שסטית מהשביל.. או שזה חלק מהחיים- הקושי והוא יעבור ושוב יגיעו ימים טובים יותר.

מה עובר לך בראש עכשיו?

שאת חיה את החלום שלך. 

את העתיד שתמיד רצית לעצמך.

שאת רוקדת כל השבוע (!)

ושאפילו דברים שלא חשבת שתהני מהם- את מוצאת בם הנאה.

את מאותגרת..

ואת עומדת באתגר..

התחלת ללכת למישהי.. לדבר איתה.

היא מקסימה.

את מרגישה שהיא עוזרת לך.. 

שפתאום עולות בך נקודות מחשבה שלא היו קודם..

היא מלמדת אותך פשוט להיות.

להפסיק לנתח כל דבר..

את גם בתקופה כזו שהכל ורוד...

היומולדת שלך הגיעה, ובגלל השנה ההתפתחותית כל כך את רוצה -רוצה- לחוות אותה עם אנשים שסובבים אותך וזה נהדר בעני..

כי אפעם לא הרגשת כך..

את נהנית מהזמן איכות עם עצמך.. לדבר ולחקור את האני שלך

את נהנית מקונפליקטים האלה שגודשים אותך

ואחרי הכל ולפני הכל- את לא שוכחת להודות.

אז אבא, תודה!

תודה על חיים, על אושר על צחוק, על בכי מתוך שמחה (כי בזמן האחרון זה קורה מלא)

תודה שהבאתאותי להרגשה המקסימה הזו שבא לי לחבק את העולם.

תודה ששלחת סביבי אנשים כל כך מיוחדים שאני לומדת לאהוב למרות החסרונות שבהם..

והכי חשוב הא שכרגע את אוהבת את עצמך הכי הרבה. 

את כולך.

גם את הרע.

כן, כן, גם את הצדדים השליליים...

אני אוהבת אותי \.

ועכשיו בקטע אופטימי לא מהפוסט הזה בכלל..

אני מאחלת לך רק ימים טובים.

שבכלל לא תצטרכי לקרוא את הפוסט הזה..

שהתחושה הזו תשאר.. לעד.

זהו.