זה תמיד ככה, כשטוב וכיף כמעט ולא מעדכנים את הבלוג.

לא עידכנתי מזמן - סימן שטוב לי.

רק רציתי לשתף ביום הכיפי שעשה לי טוב על הלב.

חברה שלי רצתה לקנות מחוך, אז הלכתי איתה לחנות.

עד עכשיו לא קניתי לעצמי מחוך כי תמיד ביאס אותי כשלא הייתה המידה שלי ואם הייתה זה נראה זוועה על הגוף.

חשבתי לתת לזה עוד נסיון, אז שאלתי את המוכרת..

אני: "יש מידות גדולות?"

מוכרת: "כמה גדולות?"

אני: "בשבילי"

מוכרת: (בזלזול) "גדולות.."

אוי כמה שזה עשה לי טוב על הלב.

וקניתי מחוך! רק מידה אחת גדולה יותר מהמידה של חברה שלי, הרזונת. כיף =]

אחרי זה התחשק לי פירסינג, אז הלכנו לאותו המקום שעשיתי בו את רוב הפירסינגים שלי, והפירסר שעשה לי כבר כמה עגילים ואף פעם לא זוכר אותי התחיל לדבר כזה כמו שהוא היה מדבר איתי תמיד. שאל לאן אני יוצאת ואם יש לי חבר וכאלה.

ולשם שינוי הוא גם שאל אם בא לי להפגש ולקח את המספר שלי.

אוי הדברים הקטנים שעושים טוב.

=]