UnderneathMe

זה מה שהיא אמרה לי. אבל אנחנו נגיע לזה עוד מעט.

זה היה יום שני, ואני הייתי בדרכי ליום הולדת של מישהי שהיתה חלק בלתי נפרד מסצינת ההיפהופ עד לפני שנתיים. היא נכנסה לקשר רציני, וכמו הרבה כמותה, יצאה מכל העולם הזה של מסיבות היפהופ במאפרה התורנית. הקשר שלה הסתיים והיא התחילה להרשות לעצמה לצאת יותר... היא אמרה שהיא התגעגעה למסיבות, אבל אני חושב שהיא בעיקר ניסתה לשכוח אותו עם קצת וויסקי ומוזיקה טובה.

הגעתי לבד ולשמחתי היו לא מעט אנשים שהכרתי. את חברתה הרוסיה, שנושקת ל-1.80, זיהיתי מיד. היא היתה מהבחורות האלה שגברים תמיד יזכרו ממסיבות שהם היו בהן פעם. יפהפייה, סקסית, רקדנית מעולה (מה שרק מוסיף) ובלתי ניתנת להשגה בסצינת המסיבות. היא היתה מאלה שמסוגלות להוציא ממך את היצר הכי פראי שלך, מבלי לגעת בך. תארו לכם מישהי שאלוהים לקח את הזמן שלו בלשרטט אותה, שגם יודעת לזוז כמו שצריך... 

שנים ראיתי אותה במסיבות שיצאתי אליהם, אבל לא העזתי... 

גם היא, לא נראתה בסצינת המסיבות כבר הרבה זמן, והנה היא עמדה מולי, ואנחנו מנהלים שיחה על המסיבות של פעם, על הגעגועים לקהל שהיה ועל הזבל שיש היום. אחרי כמה דקות של שיחה, נזכרתי שאני לא יודע שום דבר עליה, אז התחלנו לשאול אחד את השני את השאלות הבנאליות: מאיפה? מה עושה? מה לומד? ובלה בלה בלה.

לה, סיפרתי שסיימתי את התואר במדעי המחשב בסוף הקיץ ושאני עובד במשרה טכנולוגית דיי בכירה בבנק גדול בארץ. וכאן, נכנסת הכותרת:

"אתה חנון? איזה מגניב!"

היא הגיע לגיל הזה שבו היא רואה "ילדים טובים" בתור משהו מושך, בתור אנשים שהם הרבה יותר גברים מכל אלה שסתם מנסים ללא הרבה תוכן. המשכנו לדבר, התעניינתי בחיים שלה ובתכנונים שלה לעתיד, היא ביקשה לראות בתמונות את הדירה שאני שוכר בתל אביב לבדי והתרשמה מאוד מהתמונות. ובכלל, ככל שהיא למדה יותר פרטים "רציניים" עליי, היה נראה שהיא מתקרבת יותר. כשחברתה, כן כן... זאת שחוגגת יום הולדת, הלכה לבר לשבת קצת, היא החליטה שמתחשק לה לרקוד. ולא רק זאת, היא גררה אותי איתה.

עכשיו קחו את עצמכם דרך העיניים שלי פה. זאת היא! אותה בחורה שהתבוננתי בה שנים בתאווה, ה"בלתי מושגת", עכשיו גוררת אותי לרקוד. היא לבושה בג'ינס שחוק שיושב על הישבן שלה בצורה מושלמת, קרע קטן מעל הברך בשביל להוסיף למראה. וגופיה פשוטה שחורה... אבל שום דבר לא נראה פשוט, שהוא מונח עליה. וזה בדיוק מה שאני אוהב, היא סקסית מבלי להתאמץ, מבלי להתחכם.

שיר אולדסקול מצוין, פותח סט של שירים שמחזירים אותנו למסיבות ההן, של פעם. אנחנו נסחפים ומתחילים להיצמד לריקוד שהוא הרבה יותר אינטימי. ריקוד שבו אתה שוכח מכל העולם שסביבך, ממי שמסתכל, ממי שסתם נמצא ליד ומכל דבר אחר - זאת רק היא ואתה, על הרחבה.

היא מסתובבת עם גבה אליי ונצמדת. הבאסים דופקים מהרמקולים שמקיפים אותנו והיא מזיזה את הישבן בצורה שאני לא יכול להישאר אדיש אליה. אני מניח את הידיים על המותניים שלה, קצת מעל קו הג'ינס, ומוחי קודח באשר לכוונות שלה ולגבולות שאני צריך לשמור. האם אני צריך בכלל?

פאק איט... למה לא? נמאס לי לשמור על הגבולות כל הזמן ואני מחליט להצמיד אותה אליי ומוריד את הראש לכיוון הצוואר שלה. האף שלי מטייל על צווארה, מלמטה למעלה... שואף לתוכי את הריח שלה, שגובר על הסיגריות שמסביב. במעלה הצוואר, ריח השמפו שלה מצטרף ומשכר אותי לחלוטין. הגוף שלה מגיב למגע-לא מגע הזה, התנועות איטיות ודרוכות יותר והיא מצפה למגע שבסוף הטיזינג. היא מעלה את היד, מלטפת לי את העורף ומצמידה את הישבן שלה... אי אפשר לטעות, אני בוער בתוכי והיא מרגישה זאת טוב מאוד מאחוריה. אני מחליט להשהות את הרגע המתבקש, ומעביר את הידיים שלי לכיוון הבטן שלה, מלטף אותה קלות מתחת לחולצה, מרשה לעצמי לרדת טיפה למטה ולהעביר את ידי על פס ברוחב של אצבע, שמתחת לקו הג'ינס שלה. נוגע לא נוגע, מרפרף במגע שלי עליה. הרגעים האלה, שמתרחשים בזמן ריקוד צמוד, הם הפור פליי הכי טוב שאני יכול לדמיין לעצמי.

הראש שלי כבר מלא במחשבות זדוניות והזיקפה שכבר מזמן שם, לא מרתיעה אותה כלל. היא לוקחת יוזמה מחדש ומחככת את הישבן שלה בי. בשלב הזה, ככל שאני אוהב למשוך אותה עוד, אני "נכנע" ומשיב בנשיקה חושנית ואיטית. השפתיים שלה רכות ונעימות והלשון שלי ושלה, לא ממהרות לצאת. הנשיקה איטית ומלטפת - ממכרת. הלשון החצופה שלה יוצאת, טועמת את שפתיי. היא מתנתקת, מסתובבת עם הפנים אליי, חייכת אליי ומתקרבת שוב. הפעם התשוקה משתחררת והנשיקה פראית הרבה יותר. הידיים שלי מלטפות את הישבן שלה באיטיות מנוגדת לחלוטין לקצב הנשיקה, עולות מעט את הגב שלה, מלטפות את עורה הנעים עד לקו החזיה ובחזרה למטה. המוזיקה, האלכוהול והעשן סוחפים אותנו לעולם משלנו. 

את כל זה, קוטעת ידידה שלי שחזרה סוף סוף מהבר. היא מסתכלת עלינו בעיניים מעט מופתעות אך שיכורות ושמחות. חברתה מתנתקת ממני והולכת ללחוש לה משהו. לאחר מספר שניות, ידידה שלי נותנת לי נשיקה על הלחי ומאחלת לי לילה טוב.

"אמממ... מתי אמרתי שאני הולך?" אני שואל בהפתעה.

"אמרתי לה שאני הולכת לראות אם הדירה שלך ניראית טוב כמו בתמונות" חברתה לוחשת לי בערמומיות... ואני, שעדיין מופתע מכל הסיטואציה, מגיב בשתיקה.

"יש לך חברה?" היא שואלת פתאום, מנסה להבין מדוע אני שותק.

"מה פתאום! כל זה לא היה קורה אם זה היה המצב..." אני משיב

"אז.... מה קרה?" היא ממשיכה בשאלה.

"היציאה שם נכון?" אני משיב בחיוך...

המשך יבוא ;)

בלוג הוא לא דבר חדש לי. בגילגולים השונים שלו, הייתי בתפוז (פעמיים), עברתי ל-WorPress ואיכשהו, דווקא על הפלטפורמה הזאת דילגתי.

אני זוכר שנכנסתי וראיתי פה בעיקר מבול בלוגים של ילדים אבודים שמדברים על לחתוך ורידים ולהתאבד. ילדים שמחפשים תשומת לב בעולם הזה, ומחפשים אותה במקום הלא נכון. אני לא אומר את זה בזילזול אלא מתוך אמפטיה והבנה.

הרושם הראשוני עם המקום הזה לא היה טוב, אז נטשתי אותו.... אבל חזרתי.

אז ניצבת השאלה שבכותרת? בשביל מה לי בלוג בישרא-בלוג?

התשובה היא פשוטה: יש דברים שאי אפשר לכתוב במקום שבו חברים שלי קוראים, שאי אפשר לכתוב בסטטוס שנון בפייסבוק... יש דברים שמסתתרים איפשהו במוח האפל שלנו, המבויש ולפעמים המפוחד. ואתם יודעים איך זה לשמור דברים בבטן? זה לא דבר מומלץ.

דווקא בבלוגים המיניים פה, ראיתי אנשים אינטליגנטים מאוד, שמשחררים אל הכתוב את הפנטזיות הכמוסות שלהם, שמשתחררים בפתיחות מעוררת הערצה ו... על הדרך, מביאים עונג גם לאנשים אחרים. 

כי קטע אירוטי שכתוב היטב, כל כך הרבה יותר טוב מכל עזר חזותי שנראה. המילים שמתיישבות לנו בראש, מקבלות אצלנו את התמונות האמיתיות שאנחנו רוצים לראות - ולא מה שבמאי פורנו החליט שנראה. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, ואין כמו קטעים כאלה כדי להוכיח זאת.

אז מהם לקחתי השראה - להשתחרר ולדבר על מה שלא יכלתי לעשות במקומות אחרים. אני לא יודע איך הבלוג הזה יראה, אבל זה חלק מהאתגר. כתיבה אירוטית אני אנסה פה בהחלט. אמרו לי שאני יודע להכניס לאווירה (גם כשהיתה מינית) בעזרת מילים, אז זה יהיה אתגר מעניין.

אני כבר לא ילד, ואולי בגלל זה, הגיע הזמן לתת הזדמנות לדברים חדשים שלא עשיתי מקודם... המשך יבוא ;)