NoRmal is BoRing

אם פעם חשבתי שהכתיבה שלי עמוקה ומעניינת,אז עכשיו אני כבר לא חושבת ככה.
כאילו רק לי הכתיבה שלי נראת ילדותית ומשעממת?!?!
אי שונאת לחשוב ככה כי אז אני מורידה מהערך העצמי שלי,אבל מצד שני אני מרגישה שמשהו בכתיבה שלי לא שם...
הכתיבה שלי בבלוג הזה לאורך כל השנים פתאום נראת לי שטחית ולא מעניינת,וואלה אולי זה כי אני לא קוראת מספיק או בעצם לא קוראת בכלל...
יודעים..הלוואי והיה לי את הכח והחשק לקרוא,אני פשוט כל כך עצלנית שזה למות!
תתנו לי לקרוא ספר,יקח לי בין שנה וחצי לשנתיים לסיים לקרוא אותו,נראלי שני הספרים היחידים שקראתי מהתחלה עד הסוף היו "התגלית של הוגו קברה" ו"משחקי הרעב" הספר הראשון. חוץ מזה כלום.... בספרים שקראתי חצי קלאץ' וגם זה בגלל שיעורי ספרות והיומן קריאה שהייתי צריכה להגיש,אין לי מושג איך קבלתי ציונים גבוהים על היומנים...כאילו הייתי בשוק מזה באמת!
קיצר למה החפירה סעמק ערס?!?!? אני כותבת ומרגישה כאילו אני סתם מדברת עם עצמי,יעני פיצול אישיות,ואני חייבת להפסיק להקליד כי אין לזה שום פואנטה!

אני רוצה לספר לכם על הפעם הראשונה שעישנתי.
אני אקרא לזה שוקולד.
המקום:יער
סיבת נוכחות:יום הולדת לידיד
גיל:16
שעת המקרה:אממממ סביבות אחד עשרה עד שלוש בלילה....
שותפים לפשע: א' ומיסטר ביג טיים!
ופה מתחיל הסיפור,הגעתי באוטו של ידיד,יצאנו כולנו מהאוטו,אנחנו מסתכלים סביבנו ווואלה הבן אדם השקיע ביום הולדת שלו,מלא בקבוקי וודקה!...זה הדבר הראשון שהעיניים שלי קלטו. התחלנו לשתות מוזגים לי לונגים בכמויות מטורפות! כאילו מישהו אחד שופך וודקה ללנוג והשני את הבלו עד שהלונג מתמלא בשניהם ולא יודעים כמה מוזגים.הייתי בראש טוב.אני וחברים התחלנו לרקוד ואז בא אליי ואל א' איזה מישהו אומר לנו אני אח של רוסתם-ידיד שלי.
מפה לשם הלכנו ישבנו איתו כמה דקות וחזרנו לשתות ולרקוד.
אחרי כמה דקות הוא ניגש אלינו ואומר יש לי פלסטלינה רוצות לבוא.א' שאלה אותי אם אני רוצה ואאני מרוב טמטומי ומהסטלה הנורא כיפית שלי אמרתי סבבה...מה כבר יכול לקרות?...

פשוט לא דמייניתי באותו רגע מה היה יכול לקרות לי!

הלכנו לצד,עישנו אחרי כמה דקות חזרנו לכולם,מפה לשם א' אומרת לי-תשמעי אני מרגישה ממש קלה!
אמרתי לה שגם אני-אחרי זה המשכתי לשתות עוד לונג שניים והגיע הסיוט...
בבת אחת עף לי קו המחשבה...אני זוכרת שהתרחקתי לתוך היער ופשוט נשכבתי שם על איזו אבן,הסתכלתי על השמיים ולא יכולתי לזוז כזה...
אחרי זה קמתי,ואני זוכרת שאני כביכול רואה כל מה שקורה סביבי אבל לא בדיוק שומעת או מבינה,ואני ממש התאמצתי להבין מה קורה סביבי!
ולא בדיוק הצלחתי,אני זוכרת שהקאתי והרגשתי זוועה ובקושתי זזתי ממקום למקום.

באיזשהו שלב החלטתי לבקש את המפתחות לאוטו,אני לא זוכרת י הכניס אותי לאוטו אבל בעיקרון מצאתי את עצמי במושבים האחוריים של האוטו,שוכבת עם עיניים עצומות עייפה מתה ולא מצליחה להירדם אבל גם לא מצליחה לפתוח את העיניים,כאילו אפילו לקום לא יכולתי,הגיע אחד הידידים אנט' והרים אותי.
אחרי כמה דקות החליטו להסיע אותי את א' ואת נסט'  הביתה....רק נכנסנו לאותו נסט' התחילה להקיא את נשמתה אחרי כמה דקות הפסיקה,נסענו כמה מטרים פתאום פתחתי את הדלת ואני התחלתי להקיא את נשמתי..שוב!
מפה לשם יצאתי מהאוטו והתיישבתי על האדמה,וברגע שהרגשתי טיפה יותר טוב האקס שלי הסיע אותי הביתה על האופנוע,אבל שמעו קטע-כמעט התהפכנו בדרך ושתי דקות אחרי שהוא החזיר אותי הוא נכנס לתאונת דרכים,שבר את היד (תודה לאל שלא יותר מזה) והאופנוע..חחח האופנוע מת!!!!!

וזו הייתה הפעם הראשונה שעישנתי שוקולד!