טוב. אני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל.
אני עייפה ברמות ונראלי יש לי 2 דקות עד שההורים שלי יתחילו לצווח עלי שאני אלך לישון...
אני חייבת לפרוק דברים...
1. אני מאוד מודה לכל הקוראים שלי (יש כאלו?) ואני ממש שמחה שאתם תומכים בי עם הסיפורים שלי ומציקים לי שאני אמשיך!!!
(זה היה בציניות-למי שלא הבין) 
אינלי קוראים ואני באמת לא מבינה... מה עשיתי??? כאילו, חרם עלי?
עזבו.. זה מקום טוב לפרוק בו את הכל... כי אפחד גם ככה לא קורא אז שיהיה...
ואני חשבתי שהבלוג שלי יצליח... 
2. אפשר למות מהפאדיחות שהאחים שלי עושים לי!!!!
עד שהם זזים עוברת חצי שעה!!! והאח המטומטם שלי מתחיל לזייף באמצע הרחוב!!! הוא לא יודע לשיר בשיט!!!
אחותי מדברת אל עצמה והיא נראלי מסוממת (למרות שהיא בכיתה א'...) אח שלי מחרפן לי את השכל!!!
3. אני רקדתי עכשיו במשך שעתיים אם לא יותר... אינלי כוח לכלום...
4. הייתה מכירה של הספר של הבנים (וואן דיירקשין) והמעריצות שבאו הוציאו אותנו כאלו מפגרות!!!
הם הוציאו לנו כזה שם רע!! הם קיללו את טיילור ואת דה-חרא (אינלי כוח לאפחד, וכן, אני לא סובלת לא את טיילור סוויפט ולא את דה-חרא ועד הים לא נתקלתי במעריצה אחת של דה-חרא!! ואני רצינית. .__.)
אבל הכי גרוע שהם התחילו לדבר על ג'סטין או משו כזה... אני לא בליברית אבל כן, אני אוהבת את האישיות שלו ואת השירים שלו (חלקם),
והן לא קולטות שהם חברים טובים ושהם הולכים (אולי) לעבוד ביחד?!?!?!
5. (אופפ אני עוד שנייה נרדמת..) היה לי מבחן ונראלי נכשלתי בו... טוב נו, זה לא בדיוק חדש...
6. החברה הכי טובה שלי לא הגיעה היום וגססתי משיעמום...
7. ההורים שלי מחרפנים לי את השכל.. (אין מה לפרט- הורים)
8. אינלי זמן לכלום בחיים המזעזעים שלי!!
9. נראלי שאפילו לחברות שלי נמאס ממני...
10. דחפו לי משו מעצבן כזה לפה... (קוראים לזה 'עכביש' זה כמו פלטה רק גרוע יותר ומכאיב יותר) אני לא מסוגלת ללעוס וכואבות לי השיניים...
כל הלשון שלי פצוה-מתה...
11. אחותי קיבלה 6 פוסטרים!!! לא פייר!!!!!!
12. ישלי בעיות אישיות...
האמת שהן די מוזרות והזויות... אני לא ממש יודעת אם לפרט כי הן באמת מוזרות, אבל מצד שני אפחד לא קורא את מה שאני כותבת אז וואט-אבר...
אני כלכך רוצה חבר!!! (לא שחסרים כאלו שרוצים להיות חברים שלי... אני הבעיה בסיפור...)
בכל פעם שאני נמצאת בקטע רומנטי ישלי פתאום בחילות ממש חזקות כאלה שהורגות אותי!!!! פעם שחבר שלי בא אלי כמעט הקאתי!!!
(ורק לי הדברים ההזויים האלו יכולים לקרות..)
ונהיות לי בחילות מכל דבר קטן...
אני כבר באמת לא יכולה!!! החבר הראון שלי היה בכיתה ג', ועוד כיתה ה' היה לי חבר ופתאום ב-ו' זה התחיל!!
וב-ו' היו מלא בנים שרצו אותי (יואו אני נשמעת מזה שוויצרית.. יאכסס) ופשוט לא הייתי מסוגלת...
וזה כלכך מבאס...
אני לא יודעת מה לעשות... אני גם מזה פלרטטנית... 
(רציני..)
ולאמא של החברה הכי טובה שלי, יש חברה ולאותה החברה יש בן ממש חתיך!!!
(לפי איך שחברה שלי תיארה לי אותו.. אני לא ראיתי אותו...) והיא אמרה שהיא תשדך בינינו..
התיאור שלו:
-עיניים כחולות/ירוקות (לא זוכרת..)
-שיער חום בהיר שופע
-גבוה
-שרירי
-אופי פשוט מושלם!!!
וקוראים לו דניאל ואני מטורפת על השם הזה!! (אחרי השם הארי)
ודיברנו על זה הפסקה שלמה בזמן שאכלתי ואז כאילו פתאום חשבתי על חברות וכל מיני כאלה ואז כמעט הקאתי את הכל...
ושאני לא אדבר על כמות הבחילות שהיו לי ועד כמה שהן היו חזקות...
וכלל הכאבי בטן... כאילו מישו חותך לי את הבטן בסכין...
אופפ כןןןןןן אני ילדה הזויהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
ואני מצליחה לחרפן לי את השכל!!!!
למה, למה אני לא יכולה להיות נורמלית?
למה רק לי קורים כל הדברים האלו?
למה לי בחיים לא יצליח בשומדבר?
למה? למה? למה?
לפעמים אני פשוט חושבת; 'אופפ מתי אני אמות כבר? אין טעם לחיים העלובים האלו שלי..'
ואם לא היו לי את וואן די בחיים כבר ממזמן...
עזבו.
ט'נקס שאתם תומכים.. (אני הייתי עוד הפעם צינית למקרה שלא הבנתם..)
חברתכם,
MRS.STYLES (נראלי ירדתי מהרעיון של למצוא כינוי מגניב...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
