מוזר. הלימודים כבר קרובים. קיבלתי אישור מתנדב מטעם עמותת עלם. מה חדש שאני עובדת עם נוער בסיכון? אני שמחה שאני מתחילה ללמוד ואפילו קניתי יומן. אני מתרגשת מזה וגם מבינה שאני משקיעה אפס ממה שאני רוצה. יש לי ללמוד את ההקלדה עיוורת שאני ממש רוצה ללמוד ואולי הגיע ההזמן לעלות קצב ושאני אחזור איזה עשר דקות ביום על הדברים שאני לומדת ולעשות מידי פעם חזרה על הדברים. יצא לי לקרוא איך הופכים להיות מצטיינים ואין מה לעשות זה פשוט תהליך ארוך שאני מקווה להצליח בו. אני לא באמת יודעת איך ילך לי אבל אני מקווה לטוב ואני מקווה שאני אצליח להגשים את עצמי בלימוידם
אני לא יודעת איפה המצב ביני לבין דרו עומד. כשאנחנו רחוקים זמן רב אני מתחילה לאבד את והוא די שותק ובשלו. אני לא יודעת איך להתייחס לזה כרגע ואני לא יודעת איך לעשות דברים כאלה ואחרים. אני חושבת שאני עושה בחירה נכונה להישאר כרגע בבית אבל גם אני רוצה באיזשהו מקום להיות גם באיזה עבודה עם מגורים ולעבוד וללמוד בו זמנית ושאני אוהב את המקו םשאני גרה ולצאת שוב מהבית. מחדש. יש לזה גם חוויהי אחרת.
אני חושבת ששנה הבאה כשהקורונה קצת תרד ואני אפסיק ללמוד בזום לגור במקום של התנדבות דווקא נשמע מדהים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
