נסיך שלי,
לא באת עם שריון רכוב על סוס לבן,באת זרוק עם נעליי אוסלטארס,ג'ינס וסוודר,נוהג בסוזוקי קצת שחוקה.
באת כל כך פשוט ונקי.בלי פוזות,בלי מסכות.אני לא קוראת מחשבות וחבל שכך,אבל ממש יכולתי להרגיש את הכנות הזו זולגת ממך.
באת עטוף בנייר נוצץ וסרט ורוד,ולאט לאט גיליתי שהשכבה הזו הייתה רק ההתחלה...וממש כמו בחבילה עוברת,על כל משימה ומכשול שעברנו יחד,ירדה עוד ועוד העטיפה.גיליתי בחור מדהים,מקסים,כריזמטי,מושך ורגיש שפוחד לתת מעצמו.אבל אתה נפתחת בפניי.
ואולי לא הגעתי לסוף של החבילה,רק אתה יכול לומר זאת...אבל הציפייה הזו,ההפתעה בכל פעם מחדש,לגלות עוד חלק ממך תמיד משך אותי עוד ועוד פנימה.והיום,כשאני כבר עמוק בפנים אני פשוט נסחפת.פעם עוד הייתי קצת נלחמת.היום אני פשוט זורמת.
אני יודעת מניסיון שהעובדה שגבר פשוט גורם לך להרגיש ביטחון מלא בו,וגורם לך להרגיש כל כך נוח עד כדי כך שהוא פורץ מחסומים שאחרים לא יכולים לפרוץ - מעידה עליו כמה הוא שהוא פתוח ומקבל.ואתה קיבלת אותי - עם היתרונות והחסרונות.
ואני קיבלתי אותך כמו שאתה - עם הטוב והרע,וזו הייתה ההחלטה הנכונה.פחדתי להיכנס לקשר הזה.פחדתי להגדיר אותנו.פחדתי לתת לזה משמעות,למרות שכבר הייתה לזה משמעות.אתה עשית את הצעד הסופי ואני הלכתי איתו בהחלטה של הרגע.
אני רוצה להודות לך על תקופה מדהימה גם ברגעים הטובים וגם הפחות טובים.עברנו יחד עד כה שנה וארבעה חודשים מאתגרים ומלאים בהפתעות.הספקנו לחוות לא מעט בעצמנו - השתחררנו מידו הכובלת של צה''ל היישר אל החופש האינסופי של האזרחות והדאגות והקשיים שמתלווים אליה.
תודה על כל ההקשבה וההבנה,הכבוד והאהבה האינסופית שאתה מרעיף עליי.המבט הנוצץ שלך בעיניים מלווה אותי לכל מקום,ועל תחושת ההערצה שאתה נותן לי אני מעריצה אותך יותר.
ניחנת ביכולת עצומה לאהוב את הסביבה פשוט כמו שהיא,אתה נותן ונותן,ומתלונן ומתבאס כשאתה מרגיש שלא נותן מעצמך בכל תחום בחיים.
אהוב שלי,
רק רציתי לאחל לך מזל טוב עד איזה גיל שרק תרצה לחיות בו (או לחילופין,עד 120).
אני מאחלת לך המון הצלחה בהמשך - בלימודים,בעבודה ובכל דרך שבה תבחר לנכון ללכת.
אני רוצה להזכיר לך שאתה מוקף באנשים שאוהבים אותך,ושאני אחת מהם - תמיד כאן בשבילך,בכל עת.
אתה בחור שאפתן ואני יודעת שתגיע רחוק בתחומים בהם תעסוק - בין אם זה יהיה הדרכה,שיווק ופרסום,מכירות...הכל קטן עליך.
רק רציתי שתדע שאני מאושרת שיש לי אותך בכל רגע - גם כשאנחנו מתווכחים וגם כשאנחנו מתנשקים.
אני שמחה שיש גבר שנותן לי קונטרסט,שמחזיק אותי ומשאיר אותי יציבה על הקרקע.העליות והירידות שלי איתך קלות יותר.
אני כמו רכבת הרים(כמו שאתה בטח יודע) - אבל כשאתה מחבק אותי ככה חזק ביך ידיך,וקורא לי "גמד שלי",או אפילו רק מביט עליי - אני בכלל שוכחת שאני בירידה.
אתה לפעמים יכול לעצבן אותי ברמות אחרות ושניה אחר כך להמיס אותי - אבל זה כל היופי בנו.אנחנו לא משעממים ודביקים.
אני אוהבת את הציניות שלך,את החיוך השובה שלך,את המבט הזומם וכן - גם כשאתה מנסה להכניע אותי לומר קרציyeah (אומרים קרציה!!!) ומפנה לי את התחת במיטה בכוונה...
אגב,אני חושבת שעברנו מספיק אזעקות יחד,ככה שאם יפתחו ספורט חדש באוליפיאדה שנקרא "ריצה למרחב המוגן" אנחנו ננצח במירוץ זוגות ובגדול!
אה...ותודה על סקס מדהים ואגרסיבי 
יום הולדת שמח,אהוב קטן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Anabelle Lee
