לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הרבה אנשים מסביב אבל מרגיש לי כל כך לבד ..

כינוי:  פשוט רוצה לפרוק

בת: 26




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

געגוע רודף


כ"כ קשה לי בימים האחרונים 

אני אפילו לא יודעת לתאר עד כמה 

פשוט נמאס לי 

נמאס לי מהעומס הזה

נמאס לי מלימודים ממבחנים מציפיות של אנשים

נמאס לי ממך

 

אבל אני בעיקר מתגעגעת

אני מתגעגעת אלייך

אני מתגעגעת לחבר שלי

לחבר הדמיוני שלי

לילד שאני רואה כל יום ובדמיון שלי אנחנו בעצם האנשים המאושרים בעולם

אז הדמיון הזה נפסק לפני שבועיים בערך

הגוף שלי החליט להיגמל מלדמיין

וזה פשוט קשה לי

קשה לי לראות אותך כל יום ומרוב כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לך הדבר היחיד שיוצא זה                     

קשה לי לשמוע אותך מחמיא לבנות ליידי 

קשה לי כשאתה אומר לכולם "תסתכלו על *** , היא מהפנטת" או "תסתכל עלייה אחי, סתכל איזה פנים יפות יש לה" או "איזה יפה את"

פשוט קשה לי

אני לא מצפה שתגיד עליי דברים כאלה כי אני יודעת שאני לא מהפנטת עם פנים יפות או גוף יפה

אבל עדיין

בדמיון שלי כל הזמן היינו ה-זוג 

היינו מאושרים וכולם קינאו באהבה שלנו

ועכשיו פשוט להתעורר למציאות הזאת

זה קשה, זה דוקר, זה מעייף, ויותר מהכל .. זה פוגע

פוגע בכל איבר בגוף מהקודקוד של הראש ועד לאצבעות של הרגליים

 

אתה תמיד מחמיא לכולן , תמיד ליידי

ויותר מעצבן שאתה לא אמיתי אפילו עם עצמך

אתה מחמיא לבנות האלה

לבנות שבכלל לא שמות עלייך

לבנות שאחרי זה אומרות "איזה דפוק הוא אל תתיחסו אליו"

 

אני מתגעגעת לדמיון שלי 

הכל כל כך טוב שם

עם פלאשים מהעבר , פלאשים טובים  או רעים זה לא משנה כי בדמיון זה תמיד היה מסתיים עם נשיקה וחיבוק

חיבוק שהרגיש כל כך חם ואוהב

נשיקה שהרגישה כל כך אמיתית

יכולתי להרגיש אותה 

פשוט עצמתי עיניים ודמיינתי את זה

דימיינתי את הריב שרבנו שנה שעברה , רבנו כמו זוג נשוי ופשוט המשכתי אותו בדמיון וההמשך היה כל כך טוב

'יצאתי מהכיתה ולא נכנסתי לשיעור שאחרי כי הייתי עצבנית אתה נישארת בכיתה, ראית שלא ניכנסתי וביקשת לצאת לשירותים

ראית אותי בחצר האחורית של בית הספר עם אוזניות יושבת על הדשא התיישבת ליידי היית קרוב אליי וביקשת אוזניה

הבאתי לך, שמעת איתי את השיר הזה 

 

 

שמעת את המילים העצובות של השיר ושאלת "מה, נעלבת עליי?" עם חיוך קטן ומעצבן

ועניתי לך " לא, פשוט התעצבנתי" כשבתאכלס היו לי פרפרים וצמרמורות רק מעצם העובדה שאתה קרוב אליי ככה ושומע איתי את השיר הזה

הושטת לי יד , הסתכלתי עלייך, הסתכלת עליי חיכית לתגובה, הושטתי לך את היד שלי .

קמת ועזרת לי לקום , היינו קרובים ושאלת בחשש "אפשר.. חיבוק?"

חייכתי והנהנתי עם הראש לכן

התחבקנו

חיבוק ארוך , חם ואוהב

ובלי ששמתי לב בכלל יד ימיין שלך הייתה על לחי שמאל שלי 

התקרבת יותר ואני פשוט נעמדתי באותו המקום כאילו אילמת

היית זהיר וחששן 

ונישקת אותי '

זה מה שהיה בדמיון שלי

ופשוט שכבתי במיטה ויכולתי להרגיש את זה

יכולתי להרגיש את הצמרמורת 

יכולתי להרגיש את המגע של החיבוק ויותר מזה

הרגשתי את השפתיים שלך

באמת שהרגשתי אותם

זה היה דמיוני אבל הצלחתי להרגיש אותם

 

מודה שזה פוסט קצת עלוב כמו כל השאר אבל לא יכולתי לשמור את זה יותר

אני מתגעגעת לדמיון שלי עצוב

נכתב על ידי פשוט רוצה לפרוק , 12/1/2014 21:19   בקטגוריות אהבה ויחסים, בית ספר, פסימי, סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפשוט רוצה לפרוק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פשוט רוצה לפרוק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)