כל מה שאת צריכה עכשיו זה

זה הולך להיות אחד מהפוסטים המוזרים האלה בהם אני פשוט אעלה תמונות רנדומליות שמצאתי וכמה מחשבות מטופשות ממש, אוקיי? 

אתם יודעים איך אומרים שאם אתה טוב במשהו לעולם אל תעשה אותו בחינם? ובכן, הקדשתי לזה המון מחשבה, ואני לא חושבת שאף אחד הולך לשלם לי בשביל להיות כלבה ממורמרת

נמצאה התמונה הכי חמודה באינטרנט. בייבי ווילסון. פרייסלס.

לבחור הזה יש את הפנים הכי משגעות שיצא לי להביט בהן במשך המון המון זמן. ואני באמת ובתמים בהיתי בתמונה הזאת במשך כמה שעות טובות, לא יודעת להסביר את התקף ההורמונליות שחטפתי ממנה. הוא כזה FINE אפילו שהוא לגמרי לא הטיפוס שלי [כל כך אוהבת חננות שזה עצוב כבר] 

אתם יכולים לדמיין את שברון הלב שלי כשגיליתי שהוא פאקינג פסל. ולא, אני לא מדברת על המקצוע, אלא ליטרלי מאדרפאקינג פסל

אני לא חושבת שזה היה הוגן כלפי השחלות שלי. היו להן תוכניות. 

משפטים שיהיה מגניב אם יום אחד יהיה לי הכוח ללמד את התוכי שלי להגיד:

1. ריליס דה קראקן

2. שרדר, הטכנודרום שוקע

3. איימ אה סקאאאאטמאאן 

באמת יש לו. 

אי שם בסוף אוגוסט כשאבא שלי המגניב הזה חגג יום הולדת שלושים וחמש [בערך] קניתי לו משהו שידעתי שהוא יאהב ממש, ובו זמנית אמא שלי תתעב. זה היה WIN WIN  בעיקרון. פאזל של 1000 חלקים. כשהלכתי לקנות אותו הנמכתי מראש ציפיות כי ידעתי שבחנות הספציפית היו פאזלים בנאליים רצח של מכוניות ספורט ונופים אפריקאים ונמרים, ונשבר לי הפין מכל הדוגמאות האלו, אבל התמזל מזלי ומצאתי פאזל גיישה נהדר:

ורק עכשיו, מאה יום לאחר מכן, סופסוף מיסגרנו ותלינו את יצירת המופת הזאת בחדר שלי:

ובחדשות אחרות:

בשישי האחרון התחולל פרק ב' של רענון הנהיגה שלי, להלן התוצאות: 

מקשקשת בחוברת

מכינה שליפים על כרטיס אוטובוס ישן

ומשוויצה בקשיחות שלי בפני טל. 

גם נתתי לאישה בת 40 להעתיק ממני ושמתי לק באמצע המבחן. אני חושבת שמשהו לא לגמרי בסדר איתי.

היום מישהו שלח לי את התמונה הזאת:

פפי,

שזה כבר הפוסט השני שלה בלי גרפים ותרשימים, והיא מקווה שכולכם עדיין אוהבים אותה.