make some noise

עוד 384 יום וזה נגמר.

אני אהיה רשמית בת 18, ואני יוכל לקחת את הדברים שלי וללכת, ואתה לא תוכל להגיד לי שאני לא יכולה לצאת, ולא תוכל לצוות עלי לשטוף את הכלים או לתלות את הכביסה.

שנתיים של צבא ומשם שנה באירופה.כל חודש בעיר אחרת, לא שהנפש תיקח אותי. 

ואתה לא תוכל לעצור אותי, ולא תוכל להגיד לי שאני מעכבת את החיים שלי כי השנה הזאת בעצם תהיה החיים שלי.

אוניברסיטהעבודהחתונהבעלילדיםכאביגבכאביחזהכאבירגלייםנכדיםכיסאגלגליםקבר.

אפשר באותה מידה לחתוך את הורידים לאורך ולדמם למוות.

אני כלכך רוצה את השנה ההיא.

אני כל כך רוצה להרגיש שאני באמת חיה, אבל כל מה שאני מרגישה זה שאני קיימת.

אני מאשימה אותו בין היתר, בעוצר החוסר כיף שלו.

אז תודה רבה אבא, ואני באמת לא רוצה לעשות את זה לאמא אבל זה מרגיש לי בלתי נמנע.

                                                                              zero percent