אני הולכת ונעשית עמוקה יותר,טובעת בים הכחול שסביבי

יש מן זרוע שנלפפת מסביב לחזה שלי,היא מקשה עליי לנשום

היא מושכת אותי למצולות ואני לא יכולה לנשום

והמים נכנסים לי לאף ולפה ולכל מקום ואני לא יכולה לנשום

וברגע שאני עוצמת עיניים בפעם האחרונה

כי הריאות שלי וויתרו על חמצן

ועורי וויתר על אור שמש מחממת

רק אז,

אני מפסיקה לשים לב לרגליים השזופות שמעליי

הן נעשות רחוקות יותר ויותר

זוגות של רגליים,בועטות ושוחות

ורק אני טובעת

ורק כשאני מפסיקה לשים לב אליהם,אל האחרים

אני יכולה סוף סוף להיות עצמי