יום ראשון- עשיתי אימון ולא ספרתי את הקלוריות טיפשה שכמותי.. עשיתי את פלייליסט מס' 1, ויקטוריהס' סיקרט- בלי הסרטון לידיים(פחות המטרה שלי כרגע)

יום שני - לא ספרתי וגם לא עשיתי אימון.

הייתי אצל פסיכולוגית לראשונה בחיי, הלך מאוד נחמד והיא מקסימה.. סיפרתי לה על כל התסביכים שלי בעצם על רובם, לא רציתי להפחיד אותה על הפגישה הראשונה. אמרתי לה שאני אדם שנוטה למצבי רוח דכאוניים, עצבים וייאוש מעצמי, סיפרתי לה גם על ההפרעות לגבי האכילה והגוף, הגענו למסקנה שהיא תעזור לי להשיג את הרצונות שלי שאחד מהם זה לרזות. יותר נכון הרצון הראשון שכתבתי לה זה לרזות, מקווה מאוד שהטיפולים האלה יגרמו לשינוי 

יום שלישי - 18 יום!!!!

חוקילדת  והמצב לא מאפשר לחגוג. גם אם כן, אי אפשר לחגוג כשהלב כולו מרוסק מהחיילים שנקטפו לנו

לא תיארתי לעצמי שאני אעביר את היום הולדת שלי בישיבה מול YNET צופה בסרטוני מלחמה וקוראת מילות הספד לנערים בגילי ופשוט יושבת ובוכה

כל מה שנותר לנו לעשות זה לנקום את דמם!

א.בוקר -

תכננתי לעשות שייק ירקות ולא הספקתי, אז במקום לחם קל(36), גבינ"צ(87), סימפוניה(20)

א.צהריים-

פסקזמן(100),מרק עוף וירקות(60),  לחם קל (72), מיונז(90), פסטרמה(40),מלפפון(12)

א.ערב-

פרוסת עוגת מרנג(מקסימוםם 250),נקטרינה(35), כוס יין לבן(170)

אז אפשר לומר שהעברתי את היום הראושן של גיל 18 בעיקר באזעקות, זיקוקים בעבודה וביקור קצקצר מרזx2 וחברה שלי

סהכ:972 

לרדת ל500 דחוף למחר ועד סוף אוגוסט

ספורט:

האימון של אתמול; פלייליסט מס 2 + עשרים דק' סטפר