There's so many ways to LOVE u ...

יקר שלי,
הרבה דברים יושבים לי על הלב..
הרבה דברים שאף פעם לא יצא לי לומר לך.
שנייה לפני שאני הולכת, דקה לפני שאני אורזת תיק ונוסעת הרחק מפה.. רציתי רק להגיד מילה אחת,

ת ו ד ה.

תודה על שחיבקת ואהבת מכל הלב, תודה על האהבה והעזרה שתמיד הענקת ושאהבת בלי סוף ..
תודה שלימדת אותי מהי אהבה ונישקת אותי כמו שרק אתה יודע ..

ו.. תודה ששברת לי את הלב ... 
תודה ששברת אותו לרסיסים וכשלאט לאט עם כל דמעה שירדה אספתי כל חתיכה והרכבתי אותה חזרה בתוך הלב השבור שלי, והצלחתי באמת להבין מה אני שווה.. בזכותך.
הצורה שפגעת בי הייתה הדבר הכי כואב שאי פעם מישהו עשה לי, התחושה הכי כואבת שהרגשתי, תחושה שאני לא מאחלת לאף אחד בכל העולם. 
הרייקנות שהייתה בי מילאה אותי, זה שלא היית יותר בתוך החיים שלי.. חלל ריק השארת מאחור ואף אחד את המקום שלך לא הצליח למלאות.

חשבתי שגמרנו, לתמיד.
המשכתי הלאה עם כל הפצעים, ולא גירדתי אותם ולא פתחתי...
אבל בכל זאת נשארו הצלקות.

למה?

כולם אמרו שהמשכתי האלה, אבל עמוק בתוכי ידעתי את האמת המרה.. אתה עדיין בליבי, חרוט עמוק בתוך העורקים של הלב זורם לתוך חדרי ליבי..
ולא עובר יום בלי אפילו מחשבה קטנה עלייך .., בלי לחשוב מה היה קורה אם עכשיו היית פה יחד איתי.
געגועים לריח שלך, למגע שלך ולמבט העמוק בעינייך..
את ההרגשה שלי כשהייתי איתך אף אחד לא יכול להבין או להזדהות, אף אחד לא יכול להרגיש איך הלב שלי פעם כשראיתי אותך עובר ליידי ומביט אל תוך עייני..

אתה היית החצי שלי, החמצן שלי לנשימה ..
בלעדייך לא היו לי חיים, בלעדייך נפלתי לקרשים..
נשברתי. 
כשהלכת ממני הרגשתי כאילו חלק מהגוף שלי נלקח ממני, נקרע ממני באכזריות ולעולם לא יוכל להתחבר חזרה.. הפצעים כאבו ודיממו לכל עבר.

והשלמתי עם העובדה שאצטרך ללמוד להסתדר בלי החלק הזה בגוף שלי, 
בלי האהבה שלנו שהייתה כל כך חזקה ועוצמתית ..
אפילו יותר מכשהיינו ביחד.
הרגשות שלי אלייך התחזקו מיום ליום.
אפילו כששיקרתי לעצמי שאתה לא מעניין אותי יותר ושממך אני לא רוצה לשמוע יותר בחיים, אתה הופעת והוכחת לי שההחלטות שלי עם עצמי לא שוות כלום ..

גרמת לי לחשוב שאני כלום בלעדייך,אפס לרגלייך..


אבל אם כבר כנות עם עצמי,כל מילה של שנאה .. ועם כל הרגש הזה שמתגבר עלי, גוברת גם האהבה והרצון להתקרב אלייך ולחוש אותך שוב..

אני שונאת כמה שאני אוהבת אותך ..
אני שונאת אותך כל כך..,אבל אוהבת בלי סוף..

עם כמה שאני יודעת שאני טועה,
ושזה לא צריך להיות ככה..
אני מתעקשת אני חייבת לתת לזה עוד הזדמנות ..
הזדמנות לזכות בלב שלך חזרה ,
באהבה שלך אלי,
בהרגשה שלי כשהייתי איתך
שתמלא אותי שוב..
שתגרום לי להרגיש את מה שהרגשתי כשהייתי איתך ..


אבל מה שאז לא הבנתי, והדבר הזה שאני הכי מצטערת עליו היום,
הוא שבדרך לשם לא שמתי לב לאפחד חוץ מלעצמי..
לא שמתי לב לכל האנשים שדרכתי עליהם בדרך,
לכל האנשים שפגעתי בהם בצורה הכי כואבת שיש..
שהתעלמתי מהם כשניסו לעזור, ששכחתי מהם בדרך אליו..
חשבתי רק על מה שרציתי כאן ועכשיו, לא הצלחתי לדחות את הסיפוקים שלי.

חשבתי עלי ועלייך,
חשבתי על הפנטזיה שלי איתך ועל כמה שאני רוצה כבר להרגיש את אותה ההרגשה של פעם,
את אותה האהבה..


אבל חייתי בסרט,
בסרט לא מציאותי..
היית סם בשבילי, היית חלק בלתי נפרד מהגוף שלי, 
ובלי לקבל אותך השתגעתי, השתוללתי, בכיתי, כעסתי..

לא הבנתי אבל שמה שהיה לי אלייך היה התמכרות.
התמכרתי אלייך,
ואמא תמיד אמרה לי שלהיות תלוי במשהו, שלהיות מכור לו, זה רע.

ועבר הרבה זמן,
לקח לי זמן להיגמל ממך
עד שהבנתי כמה נזק גרמתי לעצמי וכל מי שהיה מסביבי..
הצטערתי על כל מי שאיבדתי בדרך,
וידעתי שלא אוכל להחזיר אותם לעולם..
וגם אותך לא,
השלמתי עם העובדה שאתה היסטוריה
ושלא הכל בחיים תמיד הוגן,
שהעולם הוא כמו גלגל
וכמו שאתה גרמת לי להרגיש אז, גם אני יגרום למישהו להרגיש בעתיד..

והנה אני כאן,
מוכנה להתחיל דרך חדשה,
חיים חדשים במקום אחר בלי שום זיכרון ממך.

הזיכרון שלי ממך הוא הטעם האחרון ..

הדבר היחיד שאני מצליחה לזכור מפעם,

מהתקופה שלי איתך ,

איך שהייתה מגן עלי מהכל,

מחבק אותי חיבוק גדול שלא נגמר

האנרגיה שלך הייתה בשבילי משענת של הגנה מהעולם

אתה גרמת לי לחשוב שאולי בכל זאת יש עולם טוב יותר מעבר לכל הגועל שעוטף אותו

שאולי בכל זאת אנשים טובים, ושאין ממה לפחד ..

נתת לי סיבה לקום כל בוקר ולחייך .

אבל טעיתי שנתתי לזה לקרות ..

כאב עצום של לדעת שכל כך הרבה דברים שיכלת למנוע אותם קרו , בזמן שאתה חיית בכיפה ורודה והייתה בטוח שהכל טוב ויפה .

אולי היה לי נוח איתך ,

אבל טוב זה לא היה

רק רע ,

חוסר תועלת ..

אבל בכל זאת אהבת  אותי , אני יודעת.

זה היה הדדי ..זה היה תמים.

אהבה תמימה וקטנה שלא ניזונה מכלום חוץ מעצמה ..

ניצוץ של רגע שלאט נעלם , וכשאין כבר במה לאחוז

נאלצים לעזוב

וכך נגמר הסיפור .. היה טוב.