תמצא את הדרך, או שתסלול אותה

ניסיתי להבין מה בעצם קרה ולמה אני נסערת מכל העיניין הזה, אז התחלתי להסביר את זה לעצמי בכתב לפני שאני אתחיל לבכות ולהרגיש אשמה. אחרי שסיימתי לכתוב הכל, קראתי את זה והבנתי-זה אפילו לא הגיוני מה שהולך פה. היא סתם כועסת עליי וסביר להניח שעכשיו יותר ממקודם וזה על כלום. יכול להיות אולי זה שאני הקשת הבנה ואולי יפול לי האסימון מחר, אבל בינתיים, זה סתם שום דבר.