נזכרתי בעובדה שהיה לי פעם בלוג בנסיבות די הזויות. היום. ממש לפני כמה שעות.
עברה דקה שבמהלכה פשוט הוצפתי זכרונות, ולפני שהספקתי לשקול בעד ונגד - הלכתי על הצד האימפולסיבי - והנה אני כותבת שורות אלה.
שאמנם לא מבטיחות דבר לעתיד אבל, אמרנו אימפולסיבי.
לומר שאלו תמונות מהתקופה האחרונה יהיה שקר.
תלוי מה ההגדרה של "תקופה". אבל בהחלט תקופה שהמצלמה ואני הלכנו הרבה יד ביד.
תמונה אולי שווה אלף מילים אבל לא הייתי כאן תקופה מכובדת.
היינו פעמיים בחו"ל. איטליה ופראג. הייתה תקופה מדהימה. יש עולם מזמין כלכך שם בחוץ, שפות עשירות, אנשים נחמדים. יש עוד כל כך הרבה מקומות שאני רוצה להגיע אליהם.
עוד חודש אנחנו עוברים לדירה קטנה ומקסימה בירושלים. שנינו מתחילים את הלימודים באוניברסיטה העברית. אני מתרגשת בצורה לא הגיונית. כלכך חיכינו לרגע הזה, והנה אנחנו כבר אחרי חיפושי הדירות, אחרי הלחץ, התהיות, ההתלבטויות, כבר רק מחכים לצלצל בפעמון ולהפוך את המקום הזה לשלנו. שנה וחצי של קשר אשדוד-ירושלים בהחלט הספיק לי לכל החיים. הגיע הזמן לעבור שלב.
אני והמצלמה עברנו תקופות טובות יותר. משום מה היא שוכבת ומעלה טיפה אבל בחודשים האחרונה (חצי שנה, אולי?) וגם הפלאש שקניתי. וגם החצובה שקיבלתי. הייתה תקופה שגם התנדבתי לעיתון בפרסום צילומים. אבל איפשהו בזמן האחרון משהו קרה ואני אפילו לא יודעת להצביע על זה. בד"כ מר בחור מכריח אותי לקחת אותה איתנו, אחרת אני פשוט ... לא יודעת. אני רק מקווה שזה יחזור אליי, יחד עם כל התשוקה והעניין שמסביב, שהיה לי פעם.
אני מתחילה ללמוד רוקחות. ואני כבר די רוצה האמת. על מי אני עובדת? אני ממש רוצה. ממש קשה לי בלי משהו שיהווה את המקום שאליו אני אנקז את כל האנרגיות שלי. את כל ההשקעה שלי, בטח כשמדובר בלימודים וקריירה. אני בן אדם שלחץ ועומס עושים לו טוב. אני אוהבת את זה ואני יעילה ככה יותר.
התקופה של העבודה שוחקת אותי, אני אפילו עובדת ב-2 עבודות. אחת עיקרית שבה אני כבר כמעט שנה וחצי ואותה אני הולכת למרוח (או לפחות לנסות) יחד עם הלימודים ואחת בתור השלמה. שזה נחמד ומגוון אבל בעיקר - עוזר כי עלות המחייה פה רק הולכת ונהיית הזוייה יותר. אז אני יודעת שאני אצטרך כל שקל מזה ואני מוכנה לקרוע את התחת עכשיו, כדי שבלימודים אוכל להיות רגועה פחות או יותר.
אבל הכי חשוב, נראה לי שאני נהנית.
זו שנה מלאה, ממצה, מטורפת, כיפית שכזו.
מלאה בהבנות מעמיקות, בספרים טובים, בסרטים, בטיולים, במוזיקה איכותית להפליא, בחברים חדשים ובהמון המון אהבה.
יש גם הרבה דברים קשים עם כל זה. היו תקופות לא קלות בכלל, והחלטות לא קלות. אבל אני מקבלת את זה כמכלול.
לא רוצה להבטיח הבטחות שאולי לא אקיים. ומי יודע אם אחזור לפה.
אבל - instagram - alexlitvin, זה אולי הכי הרבה נכון לעכשיו שאני אקיים.
היה כיף (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
