Ocean sickness<3

אהבה

איך אפשר לתאר אותך?

כאישה יפיפה בשמלת מלמלה לבנה.

מול ירח קסום וענוג..

או שמה נגדיר אותך כהרוח המנשבת.

חודרת עמוק לתוך הריאות ויוצאת לה לחופשי.

פועמת. וחזור חלילה.

או שאולי דומה היא יותר לשקט..

השקט, שמטלטל כל איבר בגוף.

וגורם לך לצרוח מכאב ותשוקה.

אהבה.

מהי?

אם לא כדמות אלוהית.

שאין לה גוף, ודמות גוף.

ואיננה לובשת ארשת פנים.

ולא עונה היא להגדרה מסויימת?

ואיך ידמו חיי בלעדיה?

ואולי היא הכל.

או שמה היא כלום.

ואם בלעדיה אין כלום..

אולי בזכותה הכל קיים.

אהבה.

בלעדיה. איננו אנחנו.

ואין בנו כלום.

הרי גם מקור השנאה מאהבה.

אהבה. 

היא החיים.

היא אנחנו.

היא הכל!

ואני מנסה לרמוז לה, לעשות סימנים!

קצת עם הידים, והבעות פנים..
אך היא בעולמה שלה,
עם תור ארוך מדי להכנס לליבה. 
אך אני אשב לי מחוייכת בצד. 
אחכה שתראה אותי יושבת בדד, 
איך כל עובר ושב מתיישב ושומע. 
כמה כל מה שאני רוצה זה אליה..♥ 

אוווווווווף איתי, שוב אני נמשכת למקום שבו אני יודעת שלא אצליח לצאת בקלות!

שוב אני מתקרבת כמה שיותר לאש, רק ככי אני חושבת "מה פתאום אני לא אשרף"

כמו ילדה קטנה שרצה לדבר הנוצץ הזהוב הזה.

אז דיברנו בפייס, לא הרבה זמן. יומיים!

ואני נדלקתי. מהר מדי כנראה.

ונפגשנו, ונישקת אותי.

אני הרי יודעת שאת סטוציונרית.

את הספקת להזהיר אותי מראש!

ושיש לך אנשים אחרים בראש.

ואת שחקנית טובה, גדולה. יודעת לסובב עניינים.

איך זה שנפלתי לבור הזה, שוב?!

איך זה שהנשיקה הזו לא יוצאת לי מהראש.

באמת שלפעמים, אני לא מבינה את עצמי.

תמיד מעדיפה לסבול!

למה אהבה זה נושא כ"כ מסובך?

למה \:

[ שלא נדבר על אהבה בין אותו המין ] 

התמכרתי לחתולה השחקנית הזאת.. איך שהיא מנשקת ובורחת.

ואז שורטת לי ישר בלב.

למה אני בוחרת לאהוב רק את המסוכנות ביותר? ולא מצליחה, לוותר \=