קמתי מהמיטה באטיות ונעמדתי מול המראה הארוכה שנעמדה סנטימטרים ספורים ליד המיטה. נאנחתי והעברתי קבוצה של כמה שיערות אל מאחורי אוזני. 'מזל טוב אמה' חייכתי לעצמי ויישרתי את הכותונת הלבנה והפשוטה שלי, מסתובבת ויוצאת מהחדר באיטיות.
ירדתי במדרגות אל הקומה הראשונה ודילגתי לכיוון המטבח, מתיישבת על כיסא העץ. "מזל טוב נסיכה" חייכה אמי והגישה לי עוגה אישית אשר רק נאפתה וכוס שוקו חם כמו שאני אוהבת. היא נישקה את לחיי וחיבקה אותי. "אני לא מאמינה שהילדה שלי כבר בת 17" חייכה לעברי וחייכתי חזרה.
"גם אני, תאמיני לי" חייכתי שוב ונגסתי בעוגה.
לאחר שסיימתי לאכול עליתי למעלה, אל הקומה השנייה. עברתי במסדרון עד שהגעתי לחדר האמבטיה. נכנסתי לתוכו והחלטתי להתפנק כמה דקות בג'קוזי. הפשטתי מעצמי את כל הבגדים ומיליתי את הג'קוזי, לא שוכחת להפעיל אותו ונכנסתי אליו באטיות. נאנחתי בהנאה ועצמתי את עיניי, נרגעת לגמרי.
לאחר עשר דקות יצאתי מהג'קוזי והתעטפתי בחלוק ורדרד. יצאתי מחדר האמבטיה והתקדמתי אל החדר שלי. נכנסתי אליו והוצאתי מהארון כמה בגדים ובחנתי אותם. אחרי הכל, חייבים להיראות טוב ביום המיוחד שלי. לבסוף בחרתי בסקיני ג'ינס כהה וגבוה, חולצת שכבות לבנה ונעלי בובה שחורות. הוספתי למראה ג'קט עור שחור והבטתי על עצמי במראה בחיוך מרוצה. לקחתי מהמדף העליון שבארוני את המחליק האדום שלי וסידרתי את השיער עם המסרק, והחלקתי אותו. לאחר מיכן העברתי פס ארוך על עיניי בעזרת עיפרון שחור ומרחתי גלוס ורוד פשוט. לאחר שסיימתי להתארגן ירדתי למעטה וחטפתי את תיקי מפינת הקולבים. ליטפתי את כלביי שישבו על יד דלת הכניסה.
"יום הולדת שמח מתוקה" חייכה אמי והביאה לי קופסה עטופה וצבעונית. פתחתי אותה בהתרגשות וחשבתי שאני הולכת להתעלף. בתוך הקופסה חיכתה לי מצלמה ורודה בהירה, תת-ימית ורגילה, הכי חדשה ועם האיכות הכי טובה. "אומייגאד אימא זה מושלם!" קפצתי עליה בחיבוק אוהב ונישקתי אותה. שמתי את המצלמה בתוך התיק שלי ויצאתי לבית הספר, אמי התנדבה להסיע אותי.
במאדים.
דילגתי ברחובות בשמחה והגעתי די במהירות לבית הדיור, כך קראנו לו לפחות. נכנסתי ועברתי את המזכירה הראשית אשר הכירה אותי מצוין. המשכתי לקפץ במסדרון הארוך עד שהגעתי לדלת מס' 543, הדלת שלי.
נכנסתי במהירות והתיישבתי על הכיסא שלי, מדליקה את המסך. הבטתי בשמחה באמה המאושרת. הרגשתי שלווה.
חזרה לכדור הארץ.
נכנסתי לכיתה ולפתע נועה ונטלי קפצו עליי בחיבוקים ונשיקות. "מזל טוב יפה שלי!" צרחה נועה "יום הולדת שמח פשושית!" צרחה גם נטלי ושתיהן דחפו לי בערך 20 בלונים לפנים. נישקתי וחיבקתי את שתיהן.
"וואו מה זה תודה" חייכתי "לא הגזמתן בכמות" חייכתי חיוך ציני וחיבקתי אותן שנית בעוד ששתיהן צוחקות להן.
התקדמתי אל המקום שלי וקשרתי את הבלונים לכיסא והנחתי את התיק לצידו.
יצאתי יחד עם הבנות אל מחוץ לבית הספר ונשמעו כל מיני קריאות מכל מיני צדדים של 'מזל טוב' וכאלה. לבסוף הגענו לקפיטריה והזמנו 3 כוסות אייס-קפה.
"מזל טוב אמצ'וק" חייך רפי המוכר "תודה" חייכתי אליו והוצאתי את ארנקי "לא לא לא" ציקצק בלשונו "על חשבון הבית" חייך "יואו מה זה תודה" חייכתי אליו והוא הנהן. לקחנו את הכוסות והלכנו להתיישב באחת מהפינות הקבועות שלנו. "אוי כמה זה משתלם להיות חברה שלך" מלמלה נועה מלווה בצחקוקינו.
לבסוף התיישבנו על הטריבונות הגדולות שבחצר האחורית, מול מגרש הספורט הפתוח.
"אז מה, בערב מסיבה?" חייכה נטלי "כן, אני כבר מתרגשת" חייכתי ולגמתי מהאייס-קפה.
"נועוש הכנת פלייליסט?" חייכתי "כן, הכל מאורגן בדיסק הזה" חייכה אליי והוציאה דיסק אפור מתיק הצד שלה.
"תודה, את מלכה" חייכתי אליה ולקחתי את הדיסק בידי.
"אה, והינה רשימת המוזמנים אל תשכחי לעבור עליה" אמרה נטלי והגישה לי כמה דפים.
"מה הייתי עושה בלעדיכן?" חייכתי ונשקתי לשתיהן על הלחי בעודינו מצחקקות.
לאחר כמה דקות הגיע הצלצול וחזרנו לכיתה.
התיישבתי על הכיסא שלי ליד יניב, ילד מאוד ביישן ומעט חנון. תמיד היה מכונס בעצמו ובתוך בגדיו הגדולים. הוא היה ילד די רזה אך הרבה ללבוש בגדים ענקיים.
הוצאתי את מחברת מטמתיקה, את הספר ואת הקלמר. הנחתי הכל על השולחן וחיכיתי שהמורה יבוא.
"המ... מזל טוב אמה..." אמר לי יניב "תודה רבה" חייכתי אליו חיוך גדול. האמת, חשבתי שהוא נחמד אך מבוכתו הפריעה.
לבסוף המורה הגיע והתחלנו בשיעור.
"טוב בנות יאללה אני רוצה לנסות את הבובה ואני רוצה תמונות מתחת למים" חייכתי אל אמה ונועה והוצאתי את המצלמה החדשה שלי מהתיק. הבנות באו אליי לבלות את הצהריים ולארגן דברים אחרונים בהקשר למסיבה.
נכנסנו שלושתינו אל הבריכה שבחצרי האחורית והכנסתי את המצלמה למים גם כן. שתי הבנות סימנו 'פיס' בעזרת האצבעות, לאחר מיכן החליפו כמה פוזות, התנשקו מתחת למים וצילמו אותי שוחה.
לאחר כמה דקות יצאנו מהבריכה והתעטפנו במגבות. "טוב יאללה אני הולכת להביא לנו שתייה" חייכתי ויצאתי מהבריכה. נכנסתי אל המטבח והעברתי כמה כוסות ובקבוק קולה על מגש כסוף.
"או, ארל אני כל כך שמחה שהצלחת להגיע!" שמעתי את קולה של אמי. נעצרתי לפתע, רגע, אבא הגיע? רצתי במהירות אל הדלת ואכן, ראיתי אותו עומד שם מחזיק חבורה ענקית של בלונים ושקית גדולה.
"אבא!" צעקתי וקפצתי עליו. לא האמנתי שהוא טס עד לפה מנורבגיה. "מתוקה שלי, מזל טוב!" חייך אליי ואני רק קפצתי עליו וחיבקתי אותו חיבוק חזק. כל כך התגעגעתי אליו, שנה שלמה לא ראיתי אותו.
"אמ' כמה זמן?!" לפתע שמעתי את נועה מתקדמת "אני פה!" צעקתי ושתי הבנות נעמדו מולינו. "או, שלום אדון סנייפלינג" חייכו שתי הבנות "אמ' אנחנו עולות לחדר" חייכו ועלו למעלה.
לאחר חמש דקות של כמה שיחות חולין הביא לי אבא את המתנה שלו. פתחתי את הקופסה הצבעונית ומולי נגלתה שמלה ורודה וקצרצרה, בעלת פפיון שחור וסרט מתחת לחזה. היא הייתה מושלמת, היא נראתה כל כך יפה ויקרה.
"אבא זה מושלם!" צעקתי וחיבקתי אותו בשנית, עוטפת את צווארו בעזרת זרועותיי. נשקתי לו על הלחי ועליתי לחדרי לאחר שניפרדתי ממנו.
"קלטו איזה שמלה מושלמת" חייכתי אל הבנות בעודי נכנסת לחדר. הראתי להן את השמלה וקריאות התפאלות נשמעו מכיוונן.
"טוב יאללה הכל מוכן למסיבה, צריך להתחיל לארגן הכל" חייכתי "כן, אנחנו נלך" אמרה נטלי ונשקתי לשתיהן על הלחי.
החלטתי שסיפור נסיכות הוא די נדוש ולא מעניין, ולכן אני פותחת בסיפור אחר במקום, למזלי עוד לא התחלתי לרשום שום פרק של סיפור הנסיכות. לסיפור החדש קוראים "תאומי היקום". מחר הפרק הראשון, מקווה שתאזרו בסבלנות ותחכו .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
"תאומי היקום" סיפור בהמשכים.
.