אני זוכרת איך תמיד כל שנה מאז שהייתי קטנה הייתי אומרת לעצמי שהשנה אני הולכת להיות ילדה טובה יותר , נחת להורים , תלמידה שקדנית וכל מיני קלישאות ואף שנה זה לא התממש באמת. אף אחד לא מושלם.
יום לפני יום כיפור וכבר כל העמודים מוצפים בסליחות , רק חבל שלאנשים אין את האומץ לבוא ולבקש סליחה בפרצוף.
דווקא השנה לא איחלתי לעצמי שום דבר ולא ביקשתי מחילה או הבעתי חמלה לאף אחד ואין לי מושג למה אני מחכה.
אמא הולכת מחר לקבר של סבתא וגם הפעם לא היה לי את האומץ לבקש לבוא איתה, אני מקווה שמתישהו זה יבוא.