הבטתי על הרחובות השקטים והנינוחים דרך חלון-האוטובוס השקוף. השעה כבר הייתה חצות. העברתי את מבטי אל ג'ימי הקטן אשר נח על כתפי, לא האמנתי שהילד הקטן שלי צריך לחיות בתנאים כאלו. הוא העלה את מבטו אליי וחייך חיוך תמים.

"אימא נימאס לי לשבת באוטובוס הזה, אנחנו יושבים פה מהבוקר" רטן הזאטוט "אתה מעדיף לשבת בחוץ בקור המקפיא הזה?" שאלתי אותו במעט רוגז, כמובן שלא ציפיתי לתשובה מצדו. הוא רק נאנח והתקרבל בתוך המעיל הגדול והדק שלבש מעל הגופייה החומה והארוכה שלו. נאנחתי מעט, הוא נראה כל-כך פגיע ושביר. הוצאתי מהשקית החומה והקטנה פיסת לחם זעירה ונתתי לו אותה "קח, שלא תיילל בלילה שאתה רעב" חייכתי והוא טרף הכל במהירות. "היי חברים!" קרא לנו הנהג "אני צריך להתקפל, להסיע אתכם לאנשהו?" שאל בנחמדות "כן בבקשה, לשדרות הורד" חייכתי חיוך חם והוא הנהן. "איזה נהג נחמד" חייך ג'ימי "כן..." הסכמתי איתו באנחה.

לאחר עשר דקות לפי השעון שלי הוריד אותנו הנהג ונסע לדרכו. "כל-כך קר..." רעד ג'ימי "כן..." הסכמתי איתו בשנית וחיבקתי אותו קלות. רצנו במהירות אל בית המחסה ונכנסנו אליו. התקדמנו לעבר החדר השלישי ונכנסו אליו. חדר קטנטן הופיע אל נגד עינינו ומיטה יחידה נעמדה בו בקשיים. עלינו באטיות על המיטה והתכסנו שנינו בשמיכה הישנה והמרופטת של בית-המחסה, כך טוב יותר.

'איך הגענו למצב הזה?' חשבתי לעצמי ועצמתי את עיני באיטיות, מחבקת את ג'ימי.

4 שנים לפני.

"בוקר טוב" חייכתי לאמי "בוקר טוב" נשקה למצחי "מה יש לאכול?" חייכתי "תשאלי את ג'רמי" אמרה לי והמשיכה לצפות בטלוויזיה. התקדמתי אל המטבח ונכנסתי לתוכו במהירות "היי ג'יי" חייכתי אל ג'רמי, השף הפרטי שלנו "הו, שלום שלום בונבוניירה" מלמל במהירות במבטא הספרדי והעליז שלו "ומה העלמה תרצה לארוחת הבוקר?" חייך "פנקייקים" חייכתי "עוד עשר דקות תבואי לאסוף אותם" קרץ לי והוציא כמה תבלינים מאחת המגירות במהירות. עליתי חזרה לחדרי והחלטתי להתארגן מאט. נכנסתי אל חדר-האמבטיה הפרטי שלי ונעלתי את הדלת, רק לכל מקרה. עברתי את הג'קוזי ואת שיש-הכיור ונכנסתי במהירות אל האמבט. פשטתי את בגדיי והדלקתי את זרם המים, החלטתי להתקלח במהירות רק כדי להתרענן מעט. לאחר חמש דקות יצאתי מהאמבטיה רעננה ונקייה. לבשתי על עצמי חלוק ורדרד והלכתי לחדר הארונות. הוצאתי ממחלקת הלבנים סט-תואם שבו כלולים חזייה וכמובן תחתונים. לבשתי אותו במהירות והוצאתי אחת המגירות שבמחלקת השמלות שמלה קיצית תכולה וקצרה שלה מותאמים פפיון גדול וסרט שחור מתחת לחזה. נעלתי נעלי עקב שחורות והוצאתי ממדף האקססוריז זוג עגילי-חישווק מזהב לבן וכמה יהלומים שחורים וענדתי אותן מוסיפה שרשרת תואמת. חזרתי אל חדרי והתקדמתי אל הראי. הוצאתי מהמדף שעמד על-ידו עיפרון שחור וגלוס ורדרד והתחלתי להתאפר. לאחר שסיימתי עברתי על שיערי בבייביליס והוספתי קשת שחורה פשוטה. 'מושלם' חייכתי לדמותי המשתקפת במראה הגדולה וירדתי אל המטבח בזריזות. "איחרת קצת מגושמת... הופה! כה לינדה!" הריע לי ג'רמי. "תודה,תודה" חייכתי לו "תעשי סיבוב מה זה תודה" צחקק מעט. העמדתי פני דוגמנית והתחלתי ללכת בכל המטבח זקופה ויפה. לאחר שסיימתי ג'רמי מחה כפיים ואני רק המשכתי לצחוק. התיישבתי לשולחן שבחדר-האוכל וג'רמי הגיש לי צלחת מלאה בפנקייקים טעימים ועוד כמה צלחות קטנטנות כשבכל אחת מהן סירופים למיניהם או סוכריות וכמובן ספל קפה. "גרסיאס" חייכתי והוא חזר אל המטבח מצחקק מעט. התחלתי לאכול אותם בתיאבון רב מוסיפה מדי פעם כמה תבלינים או סירופ.

"קלייר אמה פה!" צעקה אמי ולאחר פחות מדקה הופיעה מולי אמה. נערה יפייפיה הייתה אמה, שיערה הארוך והבלונדיני הגיע עד ישבנה ועיניים ירוקות וחתוליות נעצו עיניים. גופה הדקיק והארוך הזכיר גוף של דוגמנית, לנכון לאותו הרגע היא לבשה סקיני ג'ינס ארוך וצמוד שהחמיא לגזרתה המשגעת וחולצה רופפת ופרחונית, בעוד נעלי עקב לבנות מגביהות אותה מעט. האמת, שהדמיון בינינו נבדל אך ורק על ידי צבע השיער, שלי היה חום.

"זללנית קטנה" חייכה אמה והתיישבה על ידי, נגבתי מעט את פי ונשקתי על לחיה בעוד היא מחזירה לי נשיקה. "קחי" חייכתי אליה והיא כמעט ולא טרפה את כל הצלחת. "אני רואה שבאת רעבה, רוצה קפה?" חייכתי והיא הנהנה והלכה אל ג'רמי. ג'רמי כבר הכיר אותה ולכן שמח להכין לה ספל קפה והגיש לנו עוד קערה קטנטנה מלאה בשוקולדים טעימים.

לאחר שסיימנו לסעוד החלטנו לצאת לטייל יחד בפארק הקרוב.

"בואי למזרקה" חייכה אמה "למה?" שאלתי, רציתי לשבת על הספסל ולצפות באגם "כי הסקייטרים מתאמנים ליד" צחקקה והצטרפתי לצחוקה בקלילות "מטורפת" סיננתי לכיוונה בצחקוק קל.

לאחר כמה דקות הגענו למזרקה והתיישבנו קרוב לפינת הסקייטרים, קרוב מדי עם אפשר לציין וצפינו בהם. "משעמם לי" רטנתי "לי לא" חייכה בחולמניות ובהתה בהם "אבל משעמם לי!" רקעתי בילדותיות ברגלי. "טוב טוב" חייכה והמשיכה להסתכל.

לפתע שלושה בנים התקרבו אלינו והתיישבו ליד אמה "אוהבת מה שאת רואה?" קרץ לה אחד והיא צחקקה מעט, מסמיקה קלות. "אני סאם" חייך "אני אמה וזאת קלייר" חייכה והצביעה עליי "היי" חייכתי אליו "אני אלכס וזה דניאל" חייך הבלונדיני ודניאל הרים את ידו לניפנוף בחיוך.

מכן הכל התחיל.

בחזרה לזמן שלנו.

"כולם לקום! בית המחסה נסגר עוד עשר דקות!" צעקה רמה העירה אותי. קמתי במהירות וראיתי את ג'ימי בקצה המיטה מביט עליי "בוקר טוב חמוד" חייכתי והוא נשק ללחיי "יאללה נתארגן מהר ונלך?" חייכתי והוא הנהן במהירות.

לאחר חמש דקות יצאנו מאורגנים ומסודרים, ידעתי מה אנחנו הולכים לעשות. הגענו לכיכר העיר, ונעמדנו על יד חנות המוזיקה של רוב, התיידדנו עם הזמן.

נכנסנו אל החנות "היי רוב" חייכתי "היי בייבי" קפץ לפתע וחיבק אותי "שלום חמוד" חייך לג'ימי ופרא את שיערו, ג'ימי צחקק מעט וחיבק אותו. "רק שנייה אני כבר מביא את זה" חייך.לאחר כמה דקות יצא עם טייפ גדול ונתן לי אותו ואת דיסק הרמיקסים הקבוע שלי. השארתי את ג'ימי עם רוב ואני בעצמי יצאתי לרחוב. נעמדתי על יד המזרקה והנחתי את הטייפ לידה.

הפעלתי את השיר הראשון ופשטתי את המעיל שלי, גופייה לבנה פשוטה ומכנסיים שחורים ורחבים נשארו על גופי, יחד עם זאת נעלי הנייק המלוכלכות והקבועות שלי.

התחלתי לרקוד, על הריקוד הראשון כבר אספתי 15 דולרים. חייכתי לעצמי והמשכתי לרקוד עד אחר הצהריים, יחד עם זאת אספתי 100 דולרים, הכנסתי 50 דולרים אל התיק שלי יחד עם כל הכסף האחר ששמרתי בצד לדירה קבועה. 'עוד 400 שקל וזה נגמר חמוד' חשבתי לעצמי וחזרתי אל החנות מזיעה כולי. נעמדתי מול המזגן והתענגתי על האוויר הקר שיצא ממנו. "ראיתי את המופע בייבי, היית טובה כמו תמיד" חייך רוב וג'ימי רץ לחבק אותי. 
"בוא ג'ימי, מתחשק לך ללכת למקדונלדס?" חייכתי והוא הנהן בהתלהבות.

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

מאוד מקווה שאהבתם, אשמח עם תגיבו ותתנו ביקורת ואפילו מחמאות

-עבר בדיקת שגיאות-