לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כל מי שרוצה רישיון עריכת דין חייב לעבור את זה: סטאז'... הבלוג הזה כולל המון מחשבות, רעיונות והתמרמרויות על התקופה המרגיזה הזו של ההתמחות במשפטים; מה באמת מצפים מהמתמחים, איך עורכי דין מצליחים להשאיר אנשים עד הלילה במשרד, ותהיות על מוזרויות בעולם המשפט

כינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2012

מצעד הדברים הכי טיפשיים שנתקלתי בהם במהלך ההתמחות


נשאר לי עוד חודש וקצת עד לסוף ההתמחות... טבלת הייאוש שלי מתמלאת באיקסים בזמן שהאור בקצה המנהרה הולך וגדל. אני מדברת על אור יום כמובן, של שמש שרוב המתמחים כבר הספיקו לשכוח שהיא קיימת גם באמצע שבוע J

החלטתי שהדרך הטובה ביותר לסיים את יומן ההתמחות הזה תהיה במצעד הדברים הטיפשיים ביותר שנתקלתי בהם במהלך ההתמחות הזו: במשרד, במערכות הבירוקרטיות של הלשכה ובתי המשפט, ובכלל- בגועל נפש המכונה לעיתים כה רבות "משפטיזציה".

כדי לתת לכל איוולת את במת המירמור הראויה לה, אני אכתוב רק על אחת או שתיים בכל פוסט מעכשיו ועד הסוף המר-מתוק.

אז יאללה:

 

  1. המנגנון של לשכת עורכי הדין לפיקוח על המתמחים: אז למי מכם שלא ידע, מבחינה רשמית ללשכת עורכי הדין יש שני תפקידים עיקריים: פיקוח על הכניסה למקצוע- כלומר, פיקוח על הכשרה מקצועית איכותית של מתמחים, ופיקוח משמעתי על העוסקים במקצוע.

שני התפקדים נגזרים מהתפיסה שצריך לשמור על רמה גבוהה של מקצוע עריכת הדין, ובשני התפקידים האלה הלשכה רחוקה מלהגשים את החזון. מספיק לעיין קצת בפוסטים קודמים שלי, כדי להבין שמתמחים (אפילו כאלה שהגיעו למשרדים הכי מכובדים ונחשבים) ממש לא מקבלים הכשרה מקצועית מוסרית ואיכותית.

אצל רוב המתמחים, המאמן פשוט לא טורח ללמד אותם את הדברים הכי בסיסיים (כמו: מה הם הטפסים שחייבים למלא ולצרף לכל תביעה שמוגשת או לכל כתב הגנה, איך בכלל מגישים מסמכים לבית המשפט ואיך יודעים לאיזה בימ"ש להגיש, ואיזו אגרה לשלם). אצלי במשרד, אחד מעורכי הדין אמר לי שאני מוזמנת פשוט לקרוא את כל תקנות סד"א כדי ללמוד הכל, אבל בזמני הפנוי ולא על חשבון שעות העבודה!

במקום לקבל הכשרה מקצועית, המתמחים מעבירים את ימיהם בתור הסנג'רים של המשרד, תוך כדי עיסוק במשימות אישיות עבור המאמן, שליחויות, ועוד מגוון עבודות לא משפטיות פרופר. כל זה, כשבדרך כלל הם גם מועסקים בשעות נוספות בלי תשלום, בלי החזרי נסיעות ובלי שמירה על תנאי העבודה המינימאליים שהחוק מחייב.

אצל מיעוט המתמחים שכן מקבלים שכר ותנאים לפי החוק, ואפילו מקבלים תשלום על שעות נוספות, ההכשרה מתמקדת בעיקר בלהפוך לעורכי דין מניאקים, שלומדים לנצל לרעה כל מהלך משפטי אפשרי, ומתחנכים להוציא לפועל כמה שיותר תרגילים מלוכלכים* (לפוסט מה-29.8.11- http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=751148&blogcode=12714816).

 

בכל מקרה, המנגנון עצמו של הלשכה לגילוי הניצול המחפיר של המתמחים הוא מטומטם לחלוטין:

כל מתמחה עובר פעם אחת במהלך ההתמחות ראיון אצל "מפקח" ששואל אותו מה הוא עושה במשרד, כמה שעות ביום הוא עובד, והאם משלמים לו שכר לפי החוק.

לכאורה, זה עשוי להישמע בסדר גמור, אלא שכאשר מתמחה מספר שבעצם נותנים לו רק לשטוף כלים כל היום, מי שייענש הוא המתמחה עצמו, כי הלשכה תפסול לו את זמן ההתמחות עד לאותו ראיון (בטענה שהוא לא קיבל הכשרה מקצועית, ולכן אי אפשר להחשיב את זמן ההתמחות הזה), והמתמחה המסכן ייאלץ להתחיל הכל מהתחלה ולחפש מאמן חדש.

כמובן שאף מתמחה לא רוצה לירות לעצמו ברגל ככה, ועוד ליצור לעצמו תדמית של "מלשן" שתרתיע מאמנים פוטנציאליים אחרים, ולכן כל המתמחים, גם אלו שלא מקבלים בכלל שכר, מגיעים לראיון אצל המפקח, מחייכים יפה ומצהירים בכובד ראש:

"כן, בוודאי שהמאמן שלי משלם לי על כל שעה נוספת, ומלמד אותי הרבה כללים משפטיים חשובים."

 

למה שאי פעם יאמר אחרת ויסתכן בפסילה (ואפילו חלקית) של משך ההתמחות שלו עד כה?

כשזה מגיע לבירור של מה באמת למדת במשך הסטאז', המפקח מסתפק בשאלות שטחיות שדורשות תשובות קצרות ופשוטות עד כדי כך שכל קוף היה יכול להצטייר כמקצועי:

 

"נתנו לך כבר לנסח חוות דעת או כתבי טענות?"  (רק תענו: "כן") 

"אילו כתבי טענות כתבת?" (תציינו כותרות ששמעתם בשיעור סד"א- "כתב תביעה", "כתב הגנה", "בקשה למתן צו לגילוי מסמכים", או סתם "חוות דעת")

"ציטטת פסקי דין כשכתבת אותם?" ("כן")

"איך מצאת את פסקי הדין שציטטת?"  ("חיפשתי במאגרים המשפטיים של המשרד")

 

לא בדיוק שאלות נוקבות שבודקות לעומק כמה באמת (לא) למדת. במקרה הכי גרוע, יבקשו מכם לפרט קצת, ותמיד תוכלו לפרט רק על העובדות בתיק: מי עשה מה למי ומה הם מבקשים עכשיו ולמה. מספיק לקרוא כתב תביעה או הגנה אחד שמישהו אחר במשרד כתב שנתיים לפני שהגעתם, כדי לדעת איך להתבטא בראיון הזה.

המראיין גם ככה לא באמת מתעניין בכם, והוא מת לסיים איתכם מהר את הראיון ולעבור למתמחה הבא.

 

גם אם אתם משקרים במצח נחושה ואתם לחוצים בטירוף, הוא בטח לא ישים לב, ויחשוב לעצמו:

 

"היא כנראה מזיעה ככה בגללי. אני פשוט עורך דין כל כך סמכותי ובעל נוכחות שאני מרתיע אותה עם כמה שאני מוצלח..."

 

זה בדיוק המנגנון שמסביר למה דוא האנשים שלכאורה אמונים על שמירה על החוק, ובין היתר- על חוקי העבודה, הם אלו שמפרים אותו באחוז הרבה יותר גבוה מאחרים.

אפילו כשמשרד התמ"ת כבר פשט על משרדי עריכת דין וחשף את ה"תקלות", הלשכה לא התערבה-

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4172560,00.html

 

אז למה עוד לא שללו לאף משרד גדול את הרישיון לאמן מתמחים?

 

אתם מוזמנים לשתף בניחושים ותיאוריות בתגובות.

 

עד הפעם הבאה,

הסטאז'רית

 

נכתב על ידי , 22/1/2012 19:09  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





10,418
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוד לא עו"ד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוד לא עו"ד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)