הרהורים...

המצב והדברים לא כאלה אפלים כמו הכותרת..

אמנם יש בהכל לאחרונה מן האפלוליות...

בערך בזמן הפוסט האחרון, החילופי מילים, פוסטים, וואטאבר שלי עם אישתי, עשיתי עם עצמי חשבון..

הפוסט שהיא כתבה עליי היה .. פשוט גרם למחשבות לזוז יותר מהר..

חשבתי על כל מה שעשיתי בזמן החופשים, כשיש "יותר מדי" זמן פנוי..

והחלטתי שדי.

אני עושה הפסקה מהשתכרויות.. [לא שהשתכרתי כל כך הרבה, כולה איזה 3 פעמים בכמה חודשים האחרונים,

אבל בשבילי זה הרבה מעבר למה שאני יכולה להרשות לעצמי ולעקרונות שלי], עושה הפסקה מבנים,

נסיונות כושלים למצואמישהו אשכרה שיהיה סבבה למערכת יחסים..

די, הפסקה שקט. שששש..

ביום שהחלטתי, הטלפון לא הפסיק לצלצל.

G - אותו פגשתי ברנדומליות ברחוב שהוא רץ אחריי ב3 לפנות בוקר בדרך הביתה להגיד לי "היי", זה היה נורא חמוד, שאפו על המאמץ, אבל לא. מההתחלה אמרתי ואמשיך להגיד, הייתי פשוט נחמדה ונתתי לו את הפייס, הוא נחמד והכל,אבל כל כך לא עושה לי את זה אפילו בתור ידיד.. והוא התחיל בגל הצקות שוב.

L - איתו יצאתי עם אישתי ווולנטיין ושני חברים שלו, שם הוא לקח אותי לצד, ודיברנו היה ממש מעניין, הוא בנאדם באמת מעניין וחכם, ושאיפות מכאן עד להודעה חדשה.. הוא מגדיר תצמו כפלייר.. וואלה, שטיקים יפים יש לו, גם גנב ממני נשיקה,[הפסדתי במשחק קטן ביניינו..] אז הפלייר הזה דחף את האגו למקום מסויים,והוא זה שהתקשר לראות מה העניינים..

איך שעניתי כנראה שהוא לא יתקשר יותר, כנראה שהוא הבין שיש בנות שכל הקסם שלו לא כזה עובד עליהן.. AKA אני.

חבל, יכל להיות ידיד טוב, הוא באמת בנאדם מעניין.

J - לא נסע לשום רוסיה, עדיין כאן, ועדיין אוהב אותי.. מה שיפה, לא אכפת לו שהוא אוהב ואני פשוט כיף לי איתו,

הוא מאושר שאני בסביבה, ורוצה שאני אשאר בסביבה.. לפחות עד שהוא עוזב..

Y - וואו.. הוא אחד הבחורים שכמעט איכשהו נפתחתי אליהם, לא יודעת אפילו למה, אבל פשוט נסגרתי עוד יותר חזק

אחרי מה שהיה.. פסדר שיהיה..

הוא נזכר בקיומי ביום שישי.. יפה, כל החברים בסרט אז אתה מתקשר, נו טוב..

מילא הייתה לי עבודה בבוקר אז לא יצאתי..

יפה, אז כל אלה פתאום שוב החלו ולהופיע..

ועדיין, אני בשלי, די כמה אפשר, הפסקה..  לא רוצה אף אחד מהם ושומדבר עם אפחד מהם..

התייאשתי, אין גבר בשבילי עם מספיק שכל, בטחון עצמי, יופי ואופי..

ואז פגשתי את R.

R הוא...

בדיוק מה שהייתי תמיד מחפשת בבנים.. אנחנו מדברים מלא, ועל שטויות, וזה לא משעמם, יש לו ראש על הכתפיים,

יש בשנינו קצת מהנרקיסיזם, ובכללי אנחנו מסתדרים מעולה..

10 שעות איתו פנים מול פנים, וכל הבגרות הזוועתית בכימיה התנדפה, והיה לי פשוט כיף..

ו.. אני לא יכולה להגיד שהוא מושלם, ממש לא.. יש בו מן.. הרוע, האכזבה.. כנראה מהמין הנשי..

יש לו את הגישה הנכונה, את המשפטים הנכונים, המחמאות המקוריות והיפות, והוא טוב מאוד בעוד הרבה דברים..

הוא לא מישהו שאני יכולה לסמוך עליו, אבל לא משנה מה אני אגיד או אעשה, זה לא יצא ממנו, כל עוד זה קשור לשנינו אני מניחה..

אולי אלוהים פשוט אומר לי ש..

יש מי שיתאים.. קיימים כאלו שאני אגיד וואו, בול בשבילי..

רק שזה עוד יבוא..

ואז אותו אחד יהיה שלי..

בלי שיהיה קשור לחברה בצרפת..

איך הם הגיעו למצב הזה בכלל? להחזיק חברה בצרפת? נשמע קצת מגוחך..

החלטה שלו, אהבות שלו, רגשות שלו.. אין לי ממש זכות לדבר על זה..

יכול להיות שהוא באמת אוהב אותה.. למרות שאני בספק..

מה אני אגיד, שיהיה בהצלחה לשניהם..

בהצלחה יותר לה..

הוא ימשיך לעבור אחת אחת בלי סוף ולסובב לכולן את הראש, מי כמוני יודעת..

הראש שלי אולי הסתובב, אבל החזרתי אותו למקום כמו שצריך..

אמנם אין שום דבר שיבטיח שהוא לא יסובב לי את הראש שוב..

זה פשוט טוב מדי..

הוא פשוט טוב מדי..

אולי אני אתן לעצמי להסחף עוד פעם אחת, פעמיים, ורק עם הספציפי הזה..

מכל האחרים פשוט נמאס לי..

הוא בימים הקרובים לא פה אז יש עוד זמן להרהר..

לא בדיוק רוצה אותו, אלא את מה שיש לו להציע.. אפשר פשוט לנוח ביחד.. מהכל..

נחיה ונראה.

J.H

עריכה:

אה ובנות, בנים, מי שמכיר אותי, בבקשה לא להשתמש בשם האמיתי שלי בתגובות, תודה מראש.

חוזרים לאנונימיות..