איך הזמן עובר מהר, אני רק ממצמצת וחולף לו שבוע ועוד שבוע. יום ועוד יום. הימים כולם נראים לי אותו דבר. במיוחד עכשיו, כשפיטרו אותי מהעבודה שלי. כל יום כמעט זה ׳יום שבת׳. אני מנסה למלא את השעות הריקות בכמה שיותר דברים. סידורים לחתונה, חיפוש עבודה, סרטים, סדרות ואפילו כושר.

בצעד גאה ומרשים נרשמתי לסטודיו סי! האמת שאף פעם בחיי לא עשיתי שום סוג של כושר, אפילו לא בבית הספר. אז ההחלטה הזאת לגמרי שינתה לי את המחשבה לגבי ספורט ואורח חיים בריא.

נרשמתי לסטודיו כי אני רוצה בעיקר להתחטב בשביל יום החתונה, אבל לא רק. אני רוצה גם לשמור על גזרה חדה וחטובה גם לאחר מכן. בינתיים אני ממש נהנית. עשיתי קורס של עיצוב וחיטוב למתחילים במשך חודש, פעמיים בשבוע, והתחלתי למתוח שרירים שלא ידעתי שהם קיימים. ההרגשה אחרי שיוצאים מן האימון היא מדהימה, מן ׳היי׳ כזה שלא היה לי כבר הרבה זמן. אדרנלין מפמפם בתוכי. וזאת הרגשה ממכרת.

בינתיים הייתי בשיעור אחד של ׳אימון מחזורי׳ שהיה לי ממש קשה מבחינת רמה, באמת שאימון מהגיהינום, הייתי בשיעור עיצוב וחיטוב עם משקולות (מדהים מדהים!) ושיעור איזון הגוף (שילוב של יוגה עם מתיחות, מעולה!). בינתיים אני לא מעיזה להיכנס שוב לשיעור דינמי, אחרי האסון שקרה לי עם ׳אימון מחזורי׳. יצאתי מהשיעור הזה כחצי בן אדם. בקושי יכולתי לנשום, מזיעה, אדומה ומתנשפת, ואחר כך קיבלתי במתנה 3 ימים של כאבי שרירים רצחניים. מי יכול היה לדעת מראש שזה שיעור ברמה מתקדמת? עכשיו אני יותר נזהרת.

עדכוני חתונה. כמעט סגרנו הכל עם כל הספקים. כן כן, אומנם יש לנו עוד מלא זמן, אבל יש לנו את כל הבריגדה של נותני השירות מלבד עורך הטקס. אנחנו עדיין מחפשים מישהו שיגיד כמה מילים מרגשות ויגרום למשפחה להוזיל כמה דמעות. אך חוץ ממנו כבר יש איפור ושיער, צלם, דיגיי, עיצוב, מגנטים, אלכוהול, שמלה וחליפת חתן. אה וטבעות, עדיין אין לנו טבעות. אני מתרגשת רק מהמחשבה שנלך לבחור טבעת. אני כזאת בחורה בחורתית!

בינתיים אני עושה את המקסימום כדי לא להיכנס למיני-דיכי בעקבות העבודה. האמת המרה היא שאני שונאת לשבת בביתֿ, שונאת להרגיש שאין לי מה לעשות, שונאת שהתחביבים שלי הופכים למייגעים. אני לא רוצה להיות בבית, אני רוצה עבודה. אבל הפעם אני לא מתפשרת. אני אמצא עבודה שבה יהיה לי מעניין, מאתגר, ועם יחס אנושי מתקבל על הדעת. הפעם אני אמצא עבודה שגם ארצה להשאר בה. העבודה האחרונה השאירה די הרבה טראומות. אני לא דג ואני לא רוצה שיזרקו אותי למים, כמו שקרה בעבודה האחרונה, אני רוצה שילמדו אותי לשחות, כמו מההתחלה ואחכ אני אשחה הכי טוב שאפשר.