אמי מספרת: חווית לידתה של נכדתי
כשבתי היתה צעירה יותר ועדיין לא חשבה להביא ילדים לעולם , היא תמיד
אמרה לי שהיא תרצה שאהיה בלידה שלה .זה תמיד היה ברור לה שזה רצונה.
ואכן
כשאביבית היתה בהריון היא בקשה שאהיה עמה בכל תהליך הלידה. שמחתי וכבדתי
את רצונה .הבטחתי לה שאהיה בלידה. במשך כל תקופת ההריון שוחחתי עם עצמי
ושכנעתי
את עצמי להיות רגועה , לתת הרגשה טובה , לא להלחיץ ולא להיות בלחץ. והנה
יום הלידה הגיע . נסענו לבית החולים בעלי ואני ובדרך היו לי הרבה מחשבות
ובינהן איך
להרגיע ולהיות רגועה עד כמה שאפשר.
חויית הלידה
היתה מדהימה. לא חויתי מעולם הרגשה כזו נפלאה במיוחד כשראיתי את ראשה של
התינוקת מבצבץ. בזמן התרחשות הלידה הרגשתי שאני שותפה להולדת התינוקת
ניסיתי
לעזור לאביבית ולהרגיעה שהכל יהיה בסדר למרות שבתוך ליבי חששתי מאוד
.שדרתי לה בטחון, רוגע ושמחה. אביבית היתה מקסימה ממש גיבורה .מתחיל הלידה
אמרתי
לאביבית בתי היקרה שעכשיו היא צריכה לדאוג רק לעצמה. שמחתי מאוד שנפלה בחלקי הזדמנות כזו מיוחדת . לדעתי זו היצירה היפה ביותר .
כשהתינוקת יצאה לאויר העולם הרגשתי מעין התעלות נפש, שמחה , חבור ענק לבתי , ואושר גדול מאוד מאוד.
אורה זהבי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
