אז בסופו של יום, הבנתי שההחלטה שלי לא להגיד לך מזל טוב היא שגיאה.

כיוון שאמרתי לכל חבריך ולך לא.. זה רק גורם למשיכת צומי.. 

שלחתי לך הודעה קטנה של מזל טוב והשאר.. והסתפקתי בזה

ההרגשה של לפני וההרגשה של אחרי היא אותה ההרגשה.

מה שמעודד אותי ומסמל שכנראה סתם התעסקתי בזה וזה כלל לא מרגש אותי:]

אח"כ העזתי לשלוח לך משהו לגבי דבר שאמרת פעם..

באחד הסיבובים שלנו אחרי הפרידה אמרת שבגיל 19 תתחיל לחפש חברה..

ואני אמרתי לך שבשבילי זה כ"כ רחוק..

זה לא שאז היה לי סיכוי, היית בן 16 וחצי ועכשיו חגגת 18.. מה שמשאיר עוד שנה לחכות.

אבל קיבלת את זה לא בצורה הכי נחמדה כאשר הזכרתי את המילה "פעם"

ואיפה שהוא שמחתי בלב שהבועה שלי התנפצה.

פתאום התחלת לדבר איתי על תוכים, זה היה ממש משעשע..

הבחור הקשוח שאתה מייצג כאילו נעלם, כיוון שתוכים ואילופם זה דבר שנחשב רך כזה...

חוששני שכאן מסתיימת חזרת הכתיבה שלי.

הפחד נגמר, המשימה הושלמה...

לילה טוב, ושלום לך מציאות.

יום הולדת שמח בחור מקסים.

כשהיום הזה ייגמר, תהייה לי מחשבה מטרידה אחת פחות...

עדיין שוקלת אם להגיד לך מזל טוב או לא?