לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


כאן היו פיקים, סיקורי אנימה וסרטים ובעיקר סיקור שירים של ווקלאוד.

Avatarכינוי:  נואקה

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2016    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2016

סיקור Erased VS Detective Conan


היי שוב, נעלמתי בשנית. מה אני יכולה לומר, אני נוטה לעשות את זה XD זה לא בגלל שאני שונאת את המקום, האמת אני לא רואה את הסיבה להמשיך לכתוב על משהו. ואני לא בנאדם שכותב על עצמו בכל מקרה אז....אני כן כותבת הרבה פאנפיקים אבל סטנדרטי טוב אני לא ממש מרגישה צורך לפרסם אותם כאן. וגם כשאני כותבת, טוב...יש סיכוי שאמחק אותם אחר כך או שאשכח מהם.

אז בכל מקרה, מצטערת שעדיין לא ראיתי או סיקרתי את הסרט שהמליצו לי בתגובות. מצטערת -.- די התחלתי לשקוע באנימה שוב. במיוחד danganronpa שהיה סוג של משחק מחשב+ וויזאל נובלה+מיני משחקים עם פתרון תעלומות של רצח. האנימה מניאקית, היא טובה אבל...טוב מניאקית. זה כל מה שאני יכולה להגיד. אה ואף אחד לא יבין כלום אם לא שיחק את שני המשחקים של זה קודם (danganronpa 1, danganronpa 2)אה ואני גם מצוננת קשה ובקושי יכולה לדבר  - איזה זמן מושלם להתחיל לסקר את הסדרות שראיתי נכון? יאפ!

 

אזהרה: הסיקור יכיל מלא ספויילרים לשני הסדרות. ראו הוזהרתם.

 



 

אז בכל מקרה, רציתי לדבר על שני אנימות שראיתי, שגם סוג של עוסקות ברצח, רוצח וחקירה. אז סיימתי לאחרונה אנימה בשם:

Boku dake ga inai machi או באנגלית Erased לעומת Detective Conan (שלא סיימתי ויש סיכוי שלא אסיים בחיים).

 

אני יודעת, שתיהן מאוד שונות מבחינה של איך הדברים שקוראים ובמה הגיבורים שלהם משתמשים וחושבים אבל...שמעו אותי עד הסוף. בסופו של דבר, העלילות שיוצאות מהתוכן שלהן, מבחינה הכי כללית, הן כן כמעט אותו דבר.

 

בואו נתחיל מהאנימה היותר פשוטה וקלאסית שלמעשה עושה דברים "טוב"! גם אם יש חורים שם פה ושם לפחות היא מנסה לכסות אותם איכשהו!

Detective Conan -(הבלש קונאן) שיניצ'י קודו נער בתיכון שלא רק אוהב סיפורי בלשות, הוא חי אותם! הוא רוצה להיות בלש כשיגדל וכל מקום הוא מחפש תעלומה לפתור. אפשר לומר שהוא דוחף את האף יותר מדי ומותקף ע"י שני פושעים שנותנים לו איזה שהוא סם שהופך את הגוף שלו לגוף של ילד בעוד הם התכוונו להרוג אותו. (עבודה טובה חבר"ה, איך הצלחתם לעשות את זה?!! לא יכולתם פשוט לחתוך את גרונו או משהו כזה? סובל שיהיה!) אז תקוע בגוף של ילד קטן, הוא הולך לגור עם חברת הילדות שלו ראן שלומדת איתו באותו תיכון (שאגב מת לה על התחת, והיא עליו כי זה די ברור *גלגול עיניים*) ומחביא את זהותו וקורא לעצמו קונאן. וכמובן הוא נאלץ לחזור ללמוד בכיתה של "ילדים" מחדש!

 

מה שמעניין זה שהילדים בכיתה שלו, כמה מהם נהיים "חבריו" טוב סוג של. והם מקימים איתו מועדון הילדים הבלשים.

מה שחשוב לומר שהסידרה עושה טוב, זה שהילדים מתנהגים כמו ילדים!!! חוץ מקונאן כמובן, שמנסה איכשהו להעמיד פנים אבל רוב הפעמים לא ממש יוצא לו XD (לא! זה לא מובן מעליו, כי נראה שסידרה אחת הצליחה לפשל בקטע הזה!!)

 

זה בעיקר סידרה עם הרבה הרבה הרבה פילר של כל מיני תעלומות רצח לא קשורות בשיט שיעלמו בפרק הבא אז...אל תצפו ליותר מדי. אבל לפחות הם מנסים לבנות עלילה מובנת נכון? ולפחות הדמויות מתנהגות בהתאם לגילם, רוב הזמן. חוץ מהאבא של ראן, הוא תמיד יהיה הבלש ומבוגר הכי חסר תועלת וישאר ככה לדעתי XD וזה מצחיק!

 

אז אני חוזרת לErased - אז אנחנו מתחילים בערך פחות או יותר כמו קונאן, סאטרו הוא מבוגר בן 29 שעובד עבודה שהוא לא אוהב, וויתר על חלומו ליצור מנגה. יש לו כוחות "מסתוריים" שהאנימה בחיים לא תסביר מאיפה הם באו או איך לעזאזל הוא קיבל אותם או למה, שנקרא "תחייה" או ככה הוא קורא לזה. בעקרון כשמשהו רע קורה למישהו מסביבו, הוא חוזר אחורה בזמן כדי למנוע את זה. ואז מישהו רוצח את אמו והוא מואשם ברצח שלה ואז הוא חוזר איזה 15 שנה בזמן כי הרוצח התחיל עוד מילדותו.

 

כלומר רוב הסיפור ורוב הפענוח, גם כשהוא חוזר להיות מבוגר מתי שהוא, יקרה בזמן שהוא היה ילד קטן בן 11. וכמו קונאן, הוא יעזר בסופו של דבר בחבריו לכיתה שהוא הכיר. אך בניגוד אליו, קונאן למעשה יעשה תמיד את רוב העבודה וישתמש באנשים אחרים ולא רק בילדים בני 10 בעוד סאטרו יהיה חסר תועלת מבלי מישהו שירמוז לו "היי ראית פה משהו משותף עם כל הרצחים נכון??.." כמו העמית לעבודה של אמא שלו שרומז לו. 

 

אז לסיכומו של דבר, שני האנימות עוסקות בשני דברים משותפים "משהו קורה" לגיבורים שהם מבוגרים, והם הופכים חזרה להיות ילדים ונשארים ככה כדי לפתור את זה. בעוד סאטרו צריך לגלות רוצח אחד, כל העונה ובקושי עושה את זה, הרוצח מגלה את עצמו בפני סאטרו. קונאן צריך לגלות מי הארגון של העבריינים שהכריח אותו לקחת את הסם שכמעט הרג אותו, ומה סם בלתי ידוע שהפך את גופו לגוף של ילד, ולהכריח אותם להחזיר אותו לעצמו. כלומר הם חבורה שלמה, בעוד סאטרו צריך לעצור כולה רוצח אחד.

 

אבל בניגוד ללילדים אצל קונאן, הילדים בכיתה של סאטרו לא רק שלא מראים שום צד של "ילד" אצלהם, הם רוב הזמן מתנהגים כמו בני 16 או מעלה מה שנראה לי ממש מטומטם! עזבו זה לא הדבר הכי גרוע, הכי גרוע זה שהיא משתמשת בהתעללות פסיכולוגית בילדים בעלילה מבלי לתת לדמויות עצמם שום טראומה או שום התנהגות שמראה שהם אכן חיוו התעללות או שום השפעה פסיכולוגית מהאירוע! וזה ממש עיצבן אותי!! >0<

אני לא אומרת שילדים הם לא חכמים, אבל ברצינות?! לא צריך להגזים והייתי פשוט בשוק איך הם הצליחו לפשל כל כך חזק בקטע הזה! איך?!!! איך אפשר לפשל בנושאים האלה?!! ברצינות?! אבל עובדה, הם הצליחו אז...אני מניחה שזה הישג חדש לרעה -.-

אני אנסה להסביר, קיו היא ילדה בת 10 שהיתה בכיתה של סאטרו ונרצחה כשהוא היה קטן בידי אותו רוצח שרצח את אמו. והוא חוזר אחורה להציל אותה מהרוצח שהתחיל מקיו את סידרת הרציחות שלו.

אמה של קיו מרביצה לה, משפילה אותה ועוד...אבל קיו מעולם לא מראה שום סימן שהיא חוויתה התעללות. היא מתנהגת רוב הזמן כמו ילדה רגילה שלא קרה לה כלום. גם לקראת הסוף של האנימה. כן, אני מודעת שסאטרו שינה את העתיד ועזר לה וכאלה. אבל זה לא אומר שלא היו לה טראומות קשות או לפחות צלקת נפשית מזה, עד כמה שסאטרו וחבריו תמכו בה. לפעמים, זה לא מספיק! אבל גם לפני שהוא עזר לה, היא פשוט לא אראתה שום סימן לילדה שחוויה התעללות. היא יותר נראתה כמו רובוט. וכשסטארו לקח אותה לבית שלו עם אמו, והיא רצתה לקלח אותה, לא היתה לקיו שום בעיה עם זה או עם שום נגיעה אנטימית אחרת.  10 זה כבר גיל מאוחר כדי למנוע את ההשלכות הפסיכולוגיות להתעללות, גם אם זה עדיין גיל צעיר.

והכי גרוע, הם כביכול מפרידים אותה מאימה המכה, ונותנים אותה לסבתא, שהרביצה לאימה עוד בעבר.....מה שממש לא הגיוני!!! כאילו ברצינות?!! מה ההיגיון הדפוק הזה?!! אוו אוקי, אז האמא המכה לא טובה, נכון בואו נזרוק אותה לסבתא שלה שהיכתה את אמא שלה וגרמה לה להיות כזו כי זה הרבה יותר טוב נכון?!!!

זה.פאקינג.בולשיט!!! כדי להבריא מזה צריך לעבור לפחות כמה טיפולים פסיכולוגיים, וגם אז לא בטוח שההורה המתעלל יבין מה הוא עשה לא בסדר. אבל לא, הסבתא כנראה הצליחה להתגבר על הבעיות שלה לגמרי לבד או שהאנימה היתה יותר מדי עצלנית להראות את זה. -.- *אנחה כבדה*

 

לפחות במקרים של קונאן, החוויה הטראומתית למעשה עושה משהו לדמויות! זעם, כאב, רצון להרוג. כן גם שם זה די קיצוני ומוזר, אבל לפחות שם הטראומה שהם עברו למעשה עושה משהו להם והם לא מתנהגים כאילו כלום לא קרה. והילדים בכיתה של קונאן עד כמה שהם מנסים להיות חכמים, בחיים לא יתחילו לדבר כמו בני 20.

 

אז סאטרו סוף סוף מצליח למצוא את הרוצח בלה בלה בלה, מנצח אותו. מה שאגב מאוד הפליא אותי לגלות שהרוצח הוא יאנדרה 0-0

כאילו ניחשתי עוד בהתחלה מי הרוצח אבל לא חשבתי שהוא יהיה כזה יאנדרה לגיבור. מה שדי מפליא, כלומר, איפה בחייכם ראיתם דמות יאנדרה באנימה שהיא לא בחורה סקסית?? זה הדבר היחיד שהיה מעניין ב- Erased כי בחיים לא ראיתי גבר שהוא יאנדרה! בחיים לא! זה תמיד היה נשים, ונשים סוטות XD

אבל זה לא מציל את הסידרה הזו, וממש לא אהבתי שסאטרו מתנהג כמו אידיוט רוב הזמן, הוא אפילו לא מנסה למצוא את הרוצח. הוא רק מנסה להגן על הקורבנות שהוא יודע שירצחו בעבר. אבל למצוא את הרוצח, כשהוא למעשה מנסה לחשוב, נאא הוא יותר מדי מטומטם להבין מי הוא או אפילו לנסות לחקור לעומק. כן אני קולטת שזה קשה למצוא רוצח, אבל לפחות פאקינג תנסה!!! -.- זה כל מה שחשבתי כל ה-12 פרקים של האנימה הזו.

וזה מה שאהבתי בקונאן, עד כמה שהוא נראה יותר מדי גאון כל הזמן, לפחות הוא מנסה למצוא מי הרוצח במקום להגן על כביכול קורבנות שימותו.

 

אני מודעת שיש הבדל בין שתי הסדרות, קונאן מעולם לא חזר אחורה בזמן ואין לו כוחות על, כל מה שיש לו זה יכולות אבחנה מדהימות לדברים קטנים שאין לאף אחד אחר בסידרה וזה הקסם שלו! בעוד סאטרו אין לו ממש את המוח לחקור שום דבר, הוא כולה בחור נכשל שלא ממש מסתדר עם אחרים בהתחלה. ויכול למנוע דברים רעים מלקרות בלחזור אחורה בזמן. הבעיה היא ש-Erased היא סידרה על מקרה רצח ורוצח שצריך למצוא, כמו הבלש קונאן, וזה דורש גם חשיבה על מי הרוצח! מה שפשוט אין בסידרה של Erased וזה חבל! כי כאילו, גם אם תציל את הקורבנות האלה, הרוצח ימצא קורבנות חדשים אז מה לעזאזל עשית בזה?!!

 

לא שנאתי Erased, אהבתי את ההתחלה ואיך הוא גולש אחורה בזמן למצוא את הרוצח ולעצור אותו, אהבתי דווקא את הקטע שהצליחו לבנות בחור שהוא יאנדרה לשם שינוי, ואהבתי את שיר הפתיח מאוד! למעשה חיבבתי מאוד את המוזיקה באנימה הזו, אך הקטע שהם מראים דמות שחוויתה התעללות, ולא טורחים להראות איך זה השפיע עליה, היא לא מתנהגת אחרת מאנשים אחרים שלא חווי התעללות, מאוד תסכל והכעיס אותי!! בחיים שלי לא ראיתי אנימה שכל כך פישלה בקטע הזה! ובחיים לא ראיתי אנימה שמייצגת ילדים שמדברים כמו בני 20 ומעלה בעוד הם אמורים להיות בני 10-11. אני לא אומרת שאין ילדים כאלה, אבל...זה מאוד נדיר אה? בסופו של דבר, ילדים הם ילדים XD אה והקטע שהאנימה עשתה הרבה "שידוך" בין סאטרו לילדה בת 10 מהכיתה שלו, רק כדי לנפץ את זה אחר כך, אחלה עבודה באמת! למה לטרוח בכלל לעשות שידוך מלכתחילה איתו וילדה בת 10 בכלל?!! אותו דבר קורה בבלש קונאן, אבל בניגוד לסאטרו, קונאן יודע מראש שהוא לא מתעניין בילדה בת 10 גם היא חושבת שהיא דלוקה עליו. אז מראש, הבלש קונאן דוחה את כל השידוך עוד מההתחלה שהוא מתחיל, וככה הם היו צריכים לעשות בErased.

 

בעוד הבלש קונאן לא אהבתי את הפילרים כל כך, זה נגרר בצורה מחרידה, עד כמה שאהבתי את התיקים ודי ניסיתי לפתור כמה מהם XD הם  לא מראים הרבה מהארגון שגרם לשיניצ'י להיתקע בגוף של ילד, וזה פשוט ממשיך להיגרר. כמובן אני ימשיך לצפות בזה, אבל יש לי הרגשה שהם ימשיכו לגרור את זה עוד המון זמן וזה ממש מעצבן!! אבל היי, לפחות הדמויות מתנהגות בהתאם לגילם והטראומות עושות משהו לדמויות. זה משהו נכון? XD

אה והזכרתי כמה אני חולה על המוזיקה בבלש קונאן, אהה המוזיקה מעולה!! תמיד אהבתי את המוזיקה משנות התשעים באנימה. אל תשאלו אותי למה. אז מה אתם חושבים?מה דעתכם על שני הסדרות? אהבתם/ שנאתם?

 

מצטערת שוב שנעלמתי, אני אנסה לראות את מה שהמליצו לי בתגובות  >0< ולסקר את זה בקרוב אם לא אמות מהצינון הנוראי שאני לא מצליחה לצאת ממנו שבועיים או לנשום כמו שצריך שוב.

 


 

נכתב על ידי נואקה , 7/9/2016 00:31  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של DrEllert ב-17/9/2016 21:40
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , פאנפיקים , משחקים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנואקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נואקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)