שלום בני אנוש,באתי לעדכן טיפה כי אני לבד אין לי עם מי לדבר
החיים האלה כבדים עליי אנלא יכולה להתמודד עם הכאב והדיכאון שאני נושאת בתוכי
למרות שיש לי כמעט הכל אני מתוסכלת מהכל ובאלי להתפוצץ מבפנים שמשהו יעיף אותי מפה
הדרדרתי,מבחינה לימודית מבחינה חברתית מבחינה גופנית
למה הרוע שולט בי ככה? אני לא מצליחה לראות טוב
נמאס לי להיות לכודה בגוף הזה שאין מוצא ממנו
נמאס לי לחיות עם הפנים האלה שאני צריכה לראות במראה כל בוקר
נמאס לי לחיות עם עצמי עם הואפי הרגיש והדוחה והלא אנושי שלי.
דיי בא לי להתאבד כבר אבל מרוב שאני עלובה בהכל ניסיתי פעמיים ולא הלך לי אפילו למות אני לא יודעת
אני לא מפסיקה לבכות נמאס לי להיות כזאת נמאס לי אני לא מצליחה לעשות כלום תמיד נופלת ונשארת החלשה.
אני מרגישה מסוכנת לעצמי מסוכנת לסובבים אותי אני לא שפויה אני יהרוג מישהו בסוף,
אני כלכך מוזרה ושונה ודחויה שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי,דייי אני רוצה לצאת מפה,זה גיהנום בדמות כדור הארץ
אני לא רוצה להרגיש אני לא רוצה לאהוב אני לא רוצה לצחוק אני לא רוצה לחייך לא רוצה לקום בבוקר לבית הספר שאני מתחננת מכיתה ז שיעבירו אותי משנה
למה כולם כלכך חירשים למה אף אחד לא שומע אותי למה?! למה לי רע ככה ואחרות מחיייכות כאילו אין מחר!! שיסבלו שימותו שישרפו! למה אני ככה
אני בן אדם טוב תמיד אהבתי לעזור ולתת ולהקשיב אפילו יותר מידיי והן מה!? חבורה של עולות שרמוטות עם לב בצבע שחור פחם.
הכאב הזה גדול עליי הדמעות כבר מציפות אותי ואני נחנקת..
לילה קשה עובר על כוחותינו..
להתראות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
