תמיד אני מחליטה  החלטות שהחל מיום ראשון/החל מראש השנה/החל מיום הולדת אני אעשה משהוא.

אני תמיד מתחילה לעשות ובסוף אני  מוותר מכל מיני סיבות.

ובעצם כולנו מבטיחים דברים לעצמנו,לא?

טוב אני החלטתי מספר החלטות שאני מתכוונת לעשות מהיום אני מתכוונת להשקיע יותר בעצמי.

לא לשים לב למה שאנשים אומרים אליי,לשמור על  אורח חיים בריא ולעשות יותר שאני אוהבת.

אני מתכוונת להציב לעצמי מטרות קטנות כדאי שאני אוכל למצליח במה שאני רוצה.

אגב לגבי נ'(מהפסוט הקודם) היא לא התקשרה אליי אבל הבנתי מחברה שמשותפת שהיא שאלה אליי.

בימים האחרונים חשבתי אליה והבנתי שהחברות איתה לא עשתה לי ממש טוב אז לכן החלטתי לא לעשות כלום.

אם היא רוצה לצור איתי קשר אז שתעשה.

אתמול הטלפון בבית שלי צלצל.מהרתי לענות אבל אף אחד לא השיב.

"הלו,"אני אומרת מספר פעמים. אבל אף אחד לא עונה.

לאחר 10 שניות הקו נותק ואני מבולבלת.

הסתכלתי על הצג הטלפון והמספר נראה לי מוכר ואז אני מבינה.

זה היה המספר של נ',חברה טובה שלי או לפחות הייתה.

נ' ואני היינו חברות טובות עד שהיא והמשפחה שלה עברו דירה לקצה השני.

בהתחלה נפגשנו ושמרנו על קשר אדוק אך לאט לאט התרחקנו.

נ' ואני כבר לא ממש  חברות טובות כמו בעבר,התחלנו  להתחרק ואחרי ריב טיפשי(מצדה)נותק הקשר.

שלחתי לה לפני יום כיפור מכתב סליחה למרות שלא הרגשתי אשמה אבל הרגשתי צורך לטהר את האווירה ביננו.

היא לא טרחה להשיב לי  וכשנפגשו באקראי ברחוב היא התעלמה ממני.

עד עכשיו.

זה ממש מוזר המצב הזה.מה אני אמורה בדיוק לעשות?

להתקשר אליה או לחכות שהיא תתקשר שוב?

ואם להתקשר אז מה לומר לה?

מצד אחד אני מתגעגת לשיחות איתה אבל אני יודעת שהיא השתנתה ,היא נהייתה יותר סנובית ודוחה.

אני יודעת שהחברה שאני מתגעגעת אליה כבר לא קיימת.

הדבר היחידי שנשאר לי לעשות זה לחכות...