Nice Dream

אני כבר לא מרגישה ממש קיימת. 

לקום, ללכת לביצפר, לשרוד ולחזור. 

אני משתדלת להיות מועסקת כמה שיותר כדי לא להתעמק בבדידות שאני לא מפסיקה להרגיש מתחילת השנה,

ומעוד דברים שיכולים להטריד אותי עכשיו. 

אבל.. אני בחיים לא אצליח לעצור את עצמי מלחשוב, אפילו אם זה לזמן ממש קצר. לפחות בביצפר הכל לגבי נראה רגיל, 

איכשהו תמיד הייתה לי את היכולת לעשות את זה טוב; לא לתת לרוב האנשים לדעת על משהו שמפריע לי.

וכבר כמעט אין לי עם מי לדבר איתו, אז בכלל זה לא אמור לעניין אף אחד. זו בדיוק הבעיה פה, לבד לבד לבד ברוב הזמן 

אפילו שיחות חולין כבר אין. 

ומה לעשות, להתבכיין זו המומחיות אחת הטובות שלי