או,
כמה לילה
28/6/1999
3:36
אהובת
הקצין הצרפתי
-
כמה
לילה, כמה כמה.
איך
ולמה?...
אין
תשובה
-
שתיים
לילה, אחד אלוהינו
28/6/1999
6:41
מישהון
-
(הודעה
ללא תוכן)
-
אני
עדיין
28/6/1999
13:12
דינורה
-
מקנאה
בך על זה שאת יוצאת לחופש הגדול.
את
וגם האנונימיים המחורבנים האלו.
לכו
לכו לים.
-
28/6/1999 13:50
אהובת
הקצין
-
דינורוש'קה
אני
כבר יצאתי לחופש הגדול ג ד ו ל מזמן.
אבל
אין הרבה מה לקנא בזה, חופשים גדולים נגמרים מתישהו, גם הגדול ג ד ו ל .....
-
את
מי זה מעניין ?
28/6/1999
17:18
דיוניסוס
-
(הודעה
ללא תוכן)
-
טריוויה
כאילו?
28/6/1999
17:10
ג'וליה
-
(הודעה
ללא תוכן)
-
ב
ד י ו ק
28/6/1999
19:33
אהובת
-
(הודעה
ללא תוכן)
-
את
כל כך צודקק
28/6/1999
23:34
האנונימיים
חוזרים עם רשמים ראשוניים מהחופש
-
ולא
שטעינו למעלה בכותרת. זו פשוט רמיזה. אגב, אנחנו בטוחים שרוב רובו של רובו של רובושל
החומר שנכתב כאן נכתב בלילה. כי קשה בלילה. אנשים מבוגרים חושבים שרק להם קשה. אבל
לנו הצעירים - וכמו שאת הודת בעצמך, גם לך - קשה לא פחות. די חרא למעשה. וחופש זה פתרון??
איפה...
אנחנו
לפחות לא מקטרים. ואגב, לשאלתך: כמה לילה? כמה שעות. אחר כך כבר בוקר.
אל
תתיאשי. ואנחנו יודעים שאת שמחה שחזרנו. אבל למרות זאת תני סימן. תמיד נשמח לשמוע זאת
במפורשששששששש.
-
************************************************
די,
נמאס לי
28/6/1999
12:17
נירו
[email protected]
-
שתמי
תלך כבר (ועדיף שתלך להזדיין)
אני
מרגיש כמו ג'וק שרוסס בK300-
ועכשו
כבר יומיים שוכב על הגב
ורק
מזיז את הרגליים והמחושים.
וניטשה
טעה, מה שלא הורג אותי
מצטבר
בדם ומרעיל אותי לאט וביסודיות
מבפנים.
היו
שלום, וזהו
-
הבה
ונהיה דרמטיים...
28/6/1999
13:18
גלילי
-
(הודעה
ללא תוכן)
-
אהההמממ...משהו
רע מאוד קורה אצל ידידינו נירו
28/6/1999
17:8
ג'וליה
-
(הודעה
ללא תוכן)
-
תזכורת:
בסוש"ד...
28/6/1999
18:59
אישציפור
[email protected]
-
...שזה
בקיצור "בסופו של דבר", כולנו מקק הפוך על גבו,
ואם
לא מקק אז צב או עכבר, חשוב מה שיש על ליבו,
אם
תהיה מקק כמו כולם או שלא, בצד הכביש בוודאי,
במקום
שם מקק מבסוט מגילו, מסטול מK300
(אוי-ויי)
מה
היית עושה אם צמחו על גבך - קרן או שד או צפרדע?
ההיית
צועק? ההיית בוכה? בוודאי לא היית יודע...
וכך
גם כעת, כל עוד לא הובהר, ששונה דעתך משלי,
אל
תאמר, אללי, שתמי תלך, כי היא לא עובדת אצלי,
לא
אצלך, ולא אצל דרימדוג ובטח שיש לה משכורת,
בלי
כוונה, אפשר לחרוג, וזו, כאמור, רק תזכורת.
-
****************************************************
פי-הטבעת
גידעון...עובד מסביב לשעון....איזה צחוק?!
28/6/1999
17:45
תמנון
-
פורום
נכה על גלגלים עם פיטריות בתחת...שלום!
התולעת
ריבקה...חודרת לכל קיבה
היתוש
מחמוד...נתקע בעמוד
הגוזל
גילגמש...בצואה,מעדיף להתפלש
הקרציה
רות...משוחררת בערבות
הרימה
נחמיה...כמו חייל אמריקאיי במיטה
המקק
אוהד...מחייך מצד לצד
פי-הטבעת
גידעון...עובד מסביב לשעון...
והגמל
רבינוביץ?........
-
שיו
28/6/1999
18:14
מאי
מיאו
-
(הודעה
ללא תוכן)
-
********************************************************
הילוג'-
זה לא הפוך בכלל.
28/6/1999
19:28
אישציפור
[email protected]
-
כאן
בחדר מחשבים, יש לשמור על שקט,
בלי
תקשורת מדברים רק בסבך הרשת,
ואני
רוצה לשוט ולראות עוד ים,
(אני
מצטער פשוט גם אני אדם)
בינתיים
אני כאן, כשאלך - הייתי,
ועכשיו
אם את איתי - או אולי טעיתי?
-
ויש
לך עוד הפתעות בכיסים?
29/6/1999
9:12
ג'וליה
-
(הודעה
ללא תוכן)
-
**************************************************
כמו
יתוש בערפדה (ערים וזכרון .2.)
28/6/1999
20:12
D.
[email protected]
-
אז
כתבתי את שמך על השלג
כי
חשבתי שזה יגמר
ועד
שהבוקר יגיע, אני לא אזכור אותך יותר
אבל
דמיינתי איך את משוטטת
ברחובות
לא מוכרים
ואיך
שאת מתפשטת
בחדרים
של אחרים
ואיך
שאת מחייכת, והחיוך שלך מתעוות
נוגעת
וגומרת
ורציתי
שגם לי זה יקרה...
אז
כתבתי את שמך על החוף
ביו
העיר הזאת לבין השקיעה
וחיכיתי
שהים יבוא
והגאות
תשטוף את הקנאה
אבל
נזכרתי רק איך התאהבתי בך
כמו
יתוש בערפדה
ואיך
שהייתי מכור לך
כמו
למחט נגועה
ואיך
שהייתי תוקע
סיכות
בתוך בובת הוודו שלך
צוחק
ויודע, שזה אף פעם לא נגמר...
ורציתי,
כל כך רציתי
שיותר
זה לא יהיה
רציתי,
כל כך רציתי
רציתי
שגם לך זה יקרה .
-
****************************************************
גבר
+ אישה
28/6/1999
22:52
רומנטיקנית
[email protected]
-
אתה
ואני נמוגים בכאב
יחד
גבר
צודק ואישה חכמה.
הילת
הזהב והניצחון,
הפחד.
המבט
בעינייך ממיס אותי,
לאט,
לתוך
דברים שלא ידעתי.
הילת
ניצחון,
שקט
עמוק ודמעות,
די
למלחמות!!!
-
הייתי
משאיר "גבר צודק ואישה חכמה" זה
28/6/1999
23:21
דווקא
-
משפט
חזק.
את
כל השאר הייתי מוחק. זה כזה צפוי וקיטשי ורע.
ביקורת
בונה כמובן. ככה מתחילים.
לא
מכבה לך את האש רק מסלק את המים מהדרך, שתצליחי להצית שריפות גדולות בלבבות קטנים.
ממני,
דווקא.
-
*************************************************
אהובה,
יש לך הודעה מאיתנו. בתגובה ללילה שלך וכל זה
28/6/1999
23:36
האנונימיים
ימכרו את האמא שלהם בשביל צומי
-
(הודעה
ללא תוכן)
-
***********************************************
יומולדת
29/6/1999
0:41
אינדיגו
[email protected]
-
העור
שלי בשימוש
רק
שבע עשרה שנים
ובכל
זאת הוא קמוט ודק
ומנוקב
חורים גדולים
-
29/6/1999 4:46
דינורה
[email protected]
-
(הודעה ללא תוכן)
-
לאינדיגו
ולא רק
29/6/1999
4:50
דינורה
-
תיכף
יבוא אור בחלון
ולך
יהיה יום יום הולדת
ולך
יגידו שהכל בסדר
ולך
יגידו שזה שפיר
ולך
יגידו
ויגידו
לך.
תיכף
נגמר הלילה ויום שלישי יהיה
ומישהו
יחשוב פעמיים כי טוב
ותיחיי
יום שלם
וכשיחשיך
שוב לילה הוא יקדש לו כלה
ולך
יהיה יום הולדת
ולך
יגידו.
תיכף
כבר יום
וכשאור
ראשון
את
תלכי לישון.
-
תודה,
יקירתי.
29/6/1999
5:42
אינדי_גו
[email protected]
-
(הודעה ללא תוכן)
-
של
שתיכן. פשוט יפה.
29/6/1999
8:53
ג'וליה
-
(הודעה
ללא תוכן)
-
עוד שנה
29/6/1999
7:30
-
מי
לוחש לך מעברו השני של העולם?
אותו
הקול שהדהד בשלך.
עוד
שנה חולפת לך
והיא
שנה שכל הטוב יתגשם בשבילך.
-
וגם
זה יפה. הו אלוהים. כמה שאתם מוכשרים.
29/6/1999
8:55
ג'וליה
-
(הודעה
ללא תוכן)
-
ג'וליה,
מה ההימרחות הזו? מחמיאה פה לכל מה שזז
29/6/1999
11:11
האנונימיים
מופתעים ומאוכזבים
-
תחזרי
לעצמך, ומיד.
-
*********************************************************
ממשלה
צרה בלי חזה בלונדיני...כמה חבל........
29/6/1999
0:42
תמנון
-
פורום
פטור דאגות קואליציוני.......
ברק
שלאנו ניבחר וכולאם מאזה שמחים אבל אין לו ממשלה
ובסוף
ניתקע עם כל מה שלא רצינו...כמו תמיד...אלא מה...כמו ציפורן שבורה בתחת.
אבל
מה שהכי מצער שפנינת הדגל הקצפת של המדינה לא ניבחרה...ואני שיש לי יותר מסתם חיבה
לגברת רוזנבלום
על
מפעלה החלוצי אדירה המימדים בארצינו הכל כך לא חלוצית,והיותר נכון לומר הבהמית שלועסת
שוורמה וצועקת כמו צופר עם המון מילים בניוטראל אבל עם המון ריח של אמבה...ואני מתכוון
למפעל החלוצי שמנסה ,גם בדקות אלא ממש,לחלץ מערמת השומן והאמבה התוססת,את הנשיות...וניסתפק
גם בפרחה בלונדינית עם חזה מוצק ומפואר...אלא מה...בזרועות פתוחות וחלוציות נקבל את
אותה אלילה...ונחליף בשימחה לא מהולה בעצב את הפרה הארץ-ישראלית הכל כך מודעת וגם את
הבהמה מנהר האמבה נזדרז להחזיר לייצרן העיוור,שיבוסם לו...ממש כמו שזרקנו את מכונית
הסוסיתא הכל-כך-ארץ-ישראלית-שלאנו לגמלים בסיני,שאכלו להנאתם...ואם נחשוב על זה...אז
גם מאותן בהמות האמבה הריחניות אפשר למחזר בצורת שוורמה...
ולסיום
וחיזוק...נהייה כפסלים שמוצאים\מחלצים את הפסל האסטטי ה"אידאלי" מתוך גוש
השיש...כמו מיכאלאנגלו(יהודי כמונו)...וכשני אומר גוש שיש...זה מתכוון גם לפס ה"ייצור"
של מקררי אמקור הנודעים רק בארצינו
לאחר
בהייה קלה...נראה לי שלנו הגברי בארץ יש רק שלוש אופציות....
או
אישה-מקרר(קרה)...או אישה-שוורמה(חמה)...או אישה-מערוץ הילדים(שתיגדל ותהייה קרוב לוודאי
מקרר...)
או
פרחה...אוי...עולים לי פתאום געגועים לאיזו פרחה מתוקה ...עם שדיים גדולים ובלונדינית
עם לק מזעזע על הציפורניים...חבל על הזמן...ממש כמו פנינה...
והיא,שהיא
הכי נורמאלית והכי חלוצית מכל המקררים וכל השוורמה,ומריחה טוב ונראית כמו אישה...היא
לא בין נבחרי העם...צורה לנו...כל גנרל חולם על איזו אישה אמיתית שכזאת ולא על איזו
אשת-"תנובה"-ארצית-הולנדית...הגעגועים הורסים אותי...למעשה כל יהדות התפוצות
התבגרה (והמאושרים שנישארו שם עדיין ממשיכים...) על בירכיהן של הזונות המופלאות לא
על שדייהן המיפלצתיים של אימותיהם...
ותדעו
שעל דברים פחותי ערך מאלה אנשים יצאו לרחובות ,הקריבו קורבנות,ומסרו את נפשם ...ומה
נספר לדורות הבאים?...נו שוין,רבינוביץ...
איזה
צחוק?!.......
-
*******************************************************
הסנדוויצ'ים
של שלומי
29/6/1999
1:55
-
לשלומי
שימל היו את הסנדוויצ'ים הכי טובים.
בהפסקות
היינו משחקים מסירות עם תיק האוכל של שלומי והוא ניסה לתפוס. הוא היה רזה ונמוך השלומי
שימל הזה, ודי שעשע אותנו לראות אותו קופץ כמו חרגול. היינו משאירים לו את הפירות ואוכלים
את השאר , אמא של שלומי שימל עד היום לא מבינה איך הבן שלה אכל כל כך הרבה ונשאר כזה
רזה.
והייתה
גם הילדה המשוגעת מ- ו' 3 שהייתה בטוחה שהיא וונדר וומן ותמיד הסתובבה בחצר מסביב לעצמה
וצעקה. יום אחד המנהל קרא להורים שלה כדי שיאמינו לו שהילדה מנסה לעוף, האמא ניסתה
להתכחש לקשר דם והאבא התנהג כמו סופרמן ,עף מהמקום במהרה עם הוונדר בת שלו.... בכלל
היו לנו הפסקות נהדרות עם הסנדוויצ'ים של שימל
והוונדריות הנפלאות.... תקופת הגוגויים שהשאירה אותנו מכורי מישמשים עד שלמישהו
נמאס וצעקת "שושה" הקפיצה את כולם
למסדרון לתפוס נתח מהשלל.
עשרים
שנים אח"כ שלומי שימל כבר לא רזה וחוטף לנו את כל התיקים של הלקוחות הכי חשובים
במשרד. המשוגעת מ-ו3' הפסיקה להסתובב מסביב לעצמה ועכשיו כולם סובבים אותה. הפכה למן
כוכבת מפורסמת עם מעריצים וכל הבולשיט ההוליוודי הזה. היום במקום גוגויים יש לנו מניות
ואני אישית חושב שההפסקות של "ביצפר"
עדיין נמשכות....
-
*********************************************************
אנונימים
יקרים (ולא כ ל כ ך ברורים..)
29/6/1999
2:3
אהובת
הקצין התורן
-
איפה
הייתם? (אהה...בים)
שמחתי
לשמוע.
נרגעתי
לדעת שלילה, רק כמה שעות.
אך
מה הכוונה בכל הקודים האלו? מה זה?... עברנו למורס?
לא,
לא הבנתי (ואל תספרו לי ששוב לא הבנתי... אני מודה)מה הרמז? מה בצודקק?
ומי
זה צומי?
ואם
זה נשמע כבר כמו סוף פרק של בועות, נו אז,
אני
ממש מרוצה...
-
יווווווווווו,
איזה נעל
29/6/1999
11:15
האנונימיים
על סף יאוש, שוב
-
מה
הבעיה הגדולה?
"צודקק",
זה רמז שאי אפשר להסביר, כמו שלא מסבירים בדיחה, ו"צומי" זה צומת לב (תשומת
לב). תגידי, בת כמה את, 70?
-
******************************************************
איטומית
29/6/1999
2:33
המשורר
הכי טוב בפורום
-
לא
חלון - לא מבט - לא תחושה
מי
משמאלך? - את
מי
מימינך? - את
מי
מאחורייך ומצדדייך??? - את את את
אני
אני אני
כמה
עני
וצר
מהכיל
(להקיא)
איטומית
לא
נושמת - לא אוסמוטית - לא רואה
לא
מבט - לא חלון - לא תחושה
עיתים
היא מנסה
לפרק
זמן, דרושה סכין יפנית חדה, ויד נחושה
לבתק
את יריעת הניילון, להכניס אוויר, ריחות מן החוץ
רוחות
זרים ילטפוה, ימלאו את נחיריה, ריאותיה, נרתיקה הרעבתני…
היא
תתמוגג
ואז
אני
אני אני
שוב.
(פטנט
עולמי – איטומית – יריעת הניילון המגלידה מעצמה
מיטב
הבוטניקאים בוחנים את המימצא
צמח-פרח-טורפת-עצמה)
[מיטב
הפסיכולוגים
מצאו
את מיטב הבוטניקאים
מתים
לידה]
{מיטב
המשוררים שוררו
טפו,
טפו, טפו}
קיא
אני-
עני- אני – אני
עלובה.
-
*******************************************************
כששמיים
בוכים
29/6/1999
4:30
watchdog
-
תשיעי
לדצמבר 91
כביש
ארוך ורטוב בלילה,
פנסים
מאירים כביש מבודד.
מניח
חרבי אל תוך הארגז,
מניח
את כלי נשקי אל הצד.
מביט
אל האופק, אל תוך האפור
מציץ
אל תוך ענני הסופה,
מביט
אל תוך עינייך
ורואה
אותך כל כך עייפה.
ובלילה
הכל נעצר.
בהילוך
איטי הגשם ניטח ויורד
תוקע
סיגריה בין שפתיים יבשות
ונשאר
עם הגשם הארור להתמודד
וידית
החרב עדיין חמה, כמו המבט
הסתמי
בעינייך.
רואה
אותך כל כך עייפה,
מבחין
שהזמן מכה בפנייך.
ולא
נותר לי דבר,
אלא
רק להביט אל רחוב מבודד.
ולא
נשאר בי דבר, אלא רק להניח את הכל
אל
הצד.
כי
כששמיים בוכים, גשם יורד,
ודמעות
גן העדן מכות על פניי.
וכולי
רטוב עד לשד עצמותי,
את
רואה את עצמך משתקפת בעיניי.
ושמיים
רועמים ואת כל כך עייפה,
לא
מצליח להשקיט בתוכי את הסופה.
קו
רקיע מאפיר חותך את התמונה
הישנה
והרוגעת.
אני
לוחש לך מרחוק ויודע שאותי
את
לא שומעת.
ועשן
הסיגריה מערפל את חלל החיים הקטן.
אני
מביט מהחלון לראות שאת לא כאן.
כששמיים
בוכים, גשם יורד,
ודמעות
עינייך מכות על פניי.
וכולי
מוצף עד לשד עצמותיי,
את
רואה את פנייך משתקפים בעיניי.
ושמיים
בוכים, ואת כל כך יפה,
לא
מצליח להשקיט בתוכי את הסופה.
והעיר
הרחוקה מתנגשת ברקיע,
לא
אוכל לחזור ואותך להושיע.
קחי
נשימה ארוכה כשאלחש לך לשלום
מצטער
על שלא הגשמתי לך חלום.
ושמיים
בוכים כל שנה עבורנו,
החיים
הדחוסים נועדו בשבילנו.
והגשם
יורד, ודמעות גן העדן
מכות
על פניי
את
רואה את עצמך משתקפת בעיני.
כשהשמיים
בוכים.
-
שיקחו
טישו
29/6/1999
11:16
-
(הודעה
ללא תוכן)
-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
