אז הרבה זמן שלא עדכנתי, ותכלס אז היה לי מצב רוח מעולה, רק אתמול הכל התחיל להרס, שוב חוזרים לי סיוטים, וכמו כל פעם שהם חוזרים הם רק נהיים יותר מפחידים .

חוץ מזה, כנראה שאני לא יעשה השנה בגרות במאטמטיקה, חבל, כל השנה קיבלתי 100, ובמתכונת 60, לא רוצה לגשת עם מגן כזה, סתם יוריד לי ציון איפה שלא צריך 

חוץ מזה, אני רציני חייבת למצוא חברים אמיתיים, כאלה שבאמת יעזרו לי, לא כאלה דפקנים, כנראה שאני לא מספיק חברותית, או שאני נחמדה מדי ואז סתם קל לנצל אותי, מה שזה לא יהיה, כנראה שאני לא יכולה למצוא אנשים נורמליים להסתובב איתם, בתכלס אני באמת יודעת שאם לא חבר שלי כנראה הייתי תמיד לבד, ותמיד אני אחשוב מה לא בסדר בי שאני ככה. 

טוב לא משנה, עדיף לעבור לדברים הטובים, הורדתי 4 קילו, רק עוד 15 ויהיה טוב, העיקר זה לא להפסיק ללכת לחדר כושר ופאקינג להפסיק כבר עם כל המתוק, סתם רעל, סתם בולשיט שאני מכניסה לגוף כי לא מספיק מתוק או מה שזה לא יהיה, המשפט הזה די מתחיל לעבוד לי, חבל רק שהחיים שלי לא דבר ואני צריכה להמתיק אותם

אני כבר ממש מתה לחזור לגוף כמו זה רק הפעם לעשות את זה שונה, בלי לשקר, בלי לעבוד על עצמי ועל אחרים, ובלי לעלות אחרי! 

חוץ מזה, מתכונת בתנ"ך עברה מעולה, מי אמר שבאמת צריך ללמוד לזה, רק צריך לדעת לחרטט טוב, והכל יהיה בסדר 

אמ... חוץ מזה הריבים עם ההורים מתחילים להפסיק אפילו שאני עדיין משתגעת, אני מתחילה להבין איך לשמור הכל בתוכי, תאמת שזה עושה לי חרא, אבל עכשיו אין לי כוח עוד לריב, אין לי כוח עוד לבכות 

ומתי יודעים שזה הכל? מתי יודעים שלא יכולים יותר להיות ליד בן אדם אחד? מתי אהבה מתחילה להרוס אותך, איך אני יכולה להפסיק לעזאזל, יש לי כל כך הרבה שאלות ואין מי שיענה לי עליהן, אני לא יודעת, אני לא רוצה להיות לבד, אבל להיות עם אנשים שאני לא יודעת מה אני מרגישה אליהם להיפגע כי אני אוהבת ואז להביןשאני שונאת וממילה אחת שוב לאהוב, אני לא יודעת כמה אני יכולה להמשיך עם זה, יש לי פשוט חרא אופי, ומה אני יעשה לבד? לאן אני אלך? מי יישאר איתי אחרי הכל? אני בחיים שלי לא אגלה, אני אמשיך להיות איפה שלא טוב לי רק כי הלאה יכול להיות יותר רע. 

טוב עדיף כבר לכתוב על משהו שמח אז קבלו שיחות הזויות עם אמא:

אמא: בן דוד שלך נסע לסין ולא רוצה לחזור

אני: למה 

אמא: לא יודעת, אולי סיניות זורמות 

אני (מתארגנת לישון אצל חבר שלי) : טוב לקחתי מברשת שיניים, איפור, בגדים למחר, מה שכחתי?

אמא: קונדום

(יופי אמא את מאוד בוגרת)

וטוב נעבור למקום שאני תמיד נראית בו מאושרת 

תמונות:

יום העצמאות בתל אביב, במוסד, אחרי ששעתיים היינו תקועים ברחבה של ההיפ הופ בגלל שאת הרחבה של הקור פותחים רק ב12, אבל עדיין, היה כיך ברמות 

 
התמונה חתוכה בגלל שאני לא מעלה לפה תמונות שלא שלי ושל חבר שלי

מיומולדת בשישי 

ועוד כמה סתמיות 

משעמום ענק נזכרתי באתר הזה

אני יודעת שכבר העלאתי אבל התמונה הזאת מדהימה מבחינתי







ולמי שנתעניין אז ככה אני נראית בלי פוני 

הארנבת המהממת שלי

ותמונה ממש ישנה שלי כשעוד למדתי בבית ספר צבאי, תכלס נראתי ממש רע במדים