בקש לריבים עם ההורים אמא שלי החליטה לעשות משהו, לקנות אותי, על כל שבוע שאני מתנהגת יפה אני מקלת כסף, כל שבוע שאני חיה טוב עם עצמי לוקחים לי כסף, שיהיה, היא חושבת שככה היא תתקרב אליי, עם כסף, לא יעזור, אני עדין זוכרת את כל הבולשיט שהיא עשתה לי, את כל הפעמים שרציתי למות בגללה, אז קצת כסף, לא יעזור לי לשכוח, אבל זה מה שהיא חושבת עליי, די מעליב, כואב, אבל שיהיה, אני נהנת מהחלק הטוב של העסקה, חוץ מהעובדה שעכשיו החדר שלי נראה כמו חדר של חייזר ולא של מישהי בת 16, בעעע שונאת את כל הסדר הזה. 

אז החופש מתחיל קצת להשתפר, בעיקר בגלל כמויות של סושי, מה שמבאס שהחופש לא היתי בתל אביב, חבל, אוהבת את המקום, את הלילה שם, ללכת בלי שכל בן אדם בדרך מסתכל עלייך, בוהה בך, זה לא כמו פה, זה באמת שונה, ולא נראה לי שרק אני מרגישה ככה, אף אחד בתל אביב לא מתעניין בך באמת, לא מנסה לשפוט אותך, לא מנסה לזרוק מילה שתעצבן אותך, בחיים לא קרה לי, ולא נראה לי שיקרה. 

בקיצור ממש רציתי מאסאקר אבל עד יום חמישי היתי בטוחה שאני צריכה ליסוע עם אבא שלי לשדה תעופה, בסוף לא היתי צריכה, אבל תוך יומיים להשיג 120 שקל זה קצת בלתי אפשרי בשבילי, אז במקום זה נראה לי אני אלך למסיבה או שתיים בקריות, אחת צריכה לצאת פצצה, וגם מעט אנשים באים, וכל מי שמגיע אני לפחות סוג של מכירה, דרך אגב ממש חבל, כל מי ששומע קור או מטאל מתלונן חצי מהזמן שאין לו לאיפה לצאת, אין איפה לקנות בגדים, אבל כשמארגנים משהו בצפון אף אחד לא רוצה להגע, ואחרי זה בוכים שאין לנו לאיפה לצאת, אין מה לעשות בחופשים, ממש מגעיל כבר, תנסו לעשות משו, לצאת, תראו לבעלי מועדונים שגם אתם רוצים לצאת לאנשו, אבל לא, עדיף לשבת ולהתלונן, או שיותר מדהים, אין איפה לקנות בגדים, אבל כשמביאים חנויות לבכות שזה יקר, כל כך מטומטם, ודרך אגב, לקנות חולצה של להקה ב60-80 שקל זה לא יקר, זה מחירי חולצות גם בחנויות אחרות, ובאיכות הרבה יותר גרועה, אבל צודקים למה לחפש חנויות שמוכרות דברים שאתם באמת רוצים כשאפשר להתלונן?

לא נשקלתי כבר הרבה זמן, תכלס אני מפחדת מזה, אני חושבת שהרזתי, כי רוב הג'ינסים שלי נכנסים עליי הרבה יותר בקלות, וגם הג'ינס שקניתי במידה פחות נראה הרבה יותר יפה עלי, אבל אני מפחדת לעלות על המשקל, אני מפחדת לראות שאולי לא הרזתי, שאולי הכל בראש שלי, אניוואי עכשיו אני הולכת בערך 3 פעמים בשבוע בחדר כושר ומנסה לאכול כמה שפחות, אפילו שעכשיו אמא שלי מתחילה לדחוף לי מתוק בלי הפסקה בכל מקרה אני באמת חושבת להתחיל דיאטה יפנית, פעם אחרונה שעשיתי אותה בכיתה ט הורדתי בערך 6 קילו ב3 שבועות, אבל זה אומר לחזור לחיות על סלט טונה, ואני שונאת טונה, ודגים כשהם לא בסושי בכללי 

טוב נסיים את הפוסט במשו  נחמד כמו תמונות שלי 










את האחרונות אני אוהבת בעיקר כי יצאתי כמו ילדה קטנה