B.logi

     לפני מספר ימים, ועודני מוצפת בעוצמות יום השואה,

בסבל של הורי, בהשלכות על חיי, עברתי במרכז העיר

שם ניגשה אלי נערה עם נר זיכרון בידה ושאלה אותי -

"מעוניינת"? לא כל כך הבנתי אז, הבטתי סביב וראיתי

שולחן ענק ועליו ים נרות זיכרון, סביבו נערים ושלט של

בית ספר תיכון, נרתעתי ועזבתי את המקום. המשכתי

בדרכי, חשבתי לעצמי הרי לכל חלל משפחה

שמדליקה נר לזיכרו ולא די שכך מי אני שאדליק נר

לזכר חלל צה"ל

קטונתי

    אמש, כששבתי אל ביתי מצב רוחי היה אחר,

המועקה של יום הזכרון לחללי צה"ל החלה לחנוק

בגרון, וכשעברתי במרכז העיר שוב הושיטה לי נערה נר

זיכרון ובנוסף גם חוברת גיליון לעיון

     שעת ההדלקה התקרבה, הדלקתי את הנר,

המצאתי תפילה ולפתע ראיתי שעל הנר מודפס שם

החלל, את יום נפילתו, התרגשות אחזה בי. בדקתי

בגוגל ומצאתי את הפנים, את העצמה, את החוב

הגדול לאיש הנפלא.

   זכיתי

סגן דוד-דב תמיר כצנלסון - אתר יזכור

https://www.izkor.gov.il/%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%93%D7%91%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%A8%20%D7%9B%D7%A6%D7%A0%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F/en_f38b1c02edcc4564f696b61c1e2abfe6

________________________________

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=223059556109385&id=172455007836507&fs=5&focus_composer=0&ref=page_internal