חי יהוה אל חי אלוהי העברים

כה אמר יהוה אל חי אדון כל הארץ, ספר דברים פרק יט פסוק יד " לא תסיג גבול ריעך ".

ומתוך כך צריך עם לדעת כי על אחת כמה וכמה, לא תאפשר לאויבך להסיג את גבולך.

גבולות הארץ של עם הן חומות בצורות, גם אם אינן חומות פיזיות של ממש, ולכן כל המנסה לחדור לגבולות הארץ מבלי שהוזמן הוא אויב, ואת האויב העולה בחומה יש להשמיד.

המשט לעזה היה ניסיון לעלות בחומה, ולכן הספינות האלה היו צריכות להיות מוטבעות על נוסעיהן, ולא תהיה להם תקומה, ככה היה נוהג כל עם שהוא חפץ חיים, משמיד את האויב העולה בחומה, ללא היסוס, ללא התנצלות, וללא דובר צה"ל, או משרד החוץ.

לעם החפץ חיים, הגאה, ובוטח בצדקתו, ובכוחו, לא איכפת אם הוא יפסיד את המערכה הוירטואלית על אהדת התקשורת העולמית, אך לעם החפץ חיים יהיה אסון, אם הוא יפסיד במערכה האמיתית בקרב מול האויב העולה בחומה.

ינבחו המנהיגים של האומות האחרות, ותנבח התקשורת שלנו, והעולמית, ככל שינבחו,  עם החפץ חיים חייב לדעת להיות חירש כאשר הוא צריך לכך.

העולם, והתקשורת, מעריצים את המשוגע שאינו עושה להם חשבון והיורק בפרצופם, הם יתרפסו לפניו, יכשכשו בזנבם, ויעשו הכל כדי לרצות את המשוגע, כדי שלא יעשה גלים בביצת הרפש שהם שקועים בה עד פיהם.

כאשר אני בוחן את התנהגותו הרופסת של אהוד ברק, שר הנסיגות, וסר הביטחון, בפעולה נגד המשט לעזה, אני חש געגועים לא לקיסינג'ר, אלא רבין, כן יצחק רבין האיש שאני מתעב את זכרו, היה יודע מה היה צריך לעשות, הוא לא היה מהסס במצב כזה, והיה מטביע מיד את אלטלנה.

לסיכום: א) טוב להיות משוגע חי, מיפה נפש מת.

ב) לא פלא שדנה אינטרנשיונל זכתה בארוויזיון, כמוה, היא יצגה עם חסר ביצים.

ג) צה"ל שיצא למשימה עם ביצים, חזר עם שקשוקה, אז כל הכבוד לצה"ל, וכל הבוז למוח האנליטי סר הביטחון והנסיגות.

אפרים העברי       

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

  אתה זוכר את המקום

שבו היית לאפר משרפות

רחוק מהארץ הזאת

לפני שנים לא רבות

 אתה רואה את האש

הבוערת סביבותיך

השכחת את מה שקרה

בארץ האבות

אתה בנית מצודה

בליבו של שדה קוצים

ומסביב צרים עליך מני מרעים ובישים

ואתה חושב שאתה מפקח על האש

ושהיא לא תשרוף אותך

ואתה יודע שאתה חי באותה אשליה

שבדית לעצמך

כי בסתר האש ממשיכה להתעצם

ואתה יודע שתבוא הבערה

ואתה ממשיך להיתמם

שטוב שחם בלילה

והנהר כה קרוב

ואם האש תבוא עד אליך

תוכל להגיע לחוף

אתה צופה באש

ואתה חש בחומה

ואתה חושב שהלילה שקט

ומה המהומה

 אתה שומע קול שנאת קדומים

מילל מחשכת מערות

ואתה מביט מהופנט

 בלהבות

שעל כל סביבותיך

 שורפות

ואתה יודע שבעבר

 כבר כאבת

עד כלות

ואתה יודע

להבחין בטרוף

ולראות

ואתה יודע

מה היית

ומה אתה

ומה שאתה רוצה לעשות

ואין בך נביא

שיחזק את ידיך

וידיך כה כבדות

והאש עולה ככבשן

וצורבת בחום הלוהט

ואתה נחנק מהעשן

ועדיין אתה מתלבט

אתה רוצה שהצרות

ייעלמו מעצמן

ומצפה לרוח

שיפזר את העשן

וכבר ואין מקום לברוח

ואין אפילו לאן

וחוף המבטחים

שורץ בתנינים

ואין בו לך מחסה

ואם תבוא אלייך האש

באש השרפה תיספה

אתה חש בחום

 הלהבות

ושוב טחו עינייך

מלראות

והאש קרבה אליך

ואתה חושב

זרים יעזרוך  

  כי אתה בכוחך לא יכול

מוטב כי תשוב

אל יהוה אלהיך

ושנית מצדה לא תיפול.