delirium

פעם/פעמיים בשנה אני נזכרת במקום הזה 

מתלהבת שהבלוג עדיין קיים ושאיך שהוא אני עדיין זוכרת את הסיסמא אליו.

המקום הזה זאת הדרך היחידה שבא אוכל לקרא איך הגרסה הקטינה שלי הייתה באמת 

ולא איך העצמתי אותה בראש שלי.

אני מחליטה לנסות להחזיר את המקום הזה לחיים
החלטה שאשכר ממנה ביום למחרת כשאבין שאם אין לי זמן לקבל שעות שינה נורמליות

לא בדיוק יהיה לי זמן למקום את זה

Still, empty promises is kind of my thing

תזכורת לעצמי העתידית שתבקר פה עוד שנה:

דברים שלא השתנו:

-אני ודיאנה עדיין מאוהבות אחת לשנייה בתחת

-אני יוצאת עם בחורים שמבייש להביא לאמא

-אני עצלנית ודוחה דברים לזמן האחרון

-אני ומתמטיקה עדיין לא שונאים אחת את השנייה

-פוסיפר עדיין נשארה אחת הלהקות הטובות שהקשבתי להן 

 דברים שכן התשנו:

-נהיית הרבה יותר ראליסטית לגבי העתיד שלך

-עשית 75% מהדברים שאמרת לעצמך שבחיים לא תעשי/לא תוכלי לעשות לפני שנה

-השמנת (זה בסדר את משמינה ומרזה כל שני וחמישי)

-גרת לבד בארץ זרה 

-?????