איך פגשתי את אבא

ילדים, דייטים הם עסק הפכפך. לא תמיד קל לקבוע תוך ערב אחד האם הבחור היושב מולנו הוא אביכם העתידי או סתם מתחזה, ולעתים אפילו נדרשים שפע של בירורים נוספים. כשאפשר לפסול על הסף - זה מעולה, אבל מה עושים אם לא? אין ברירה... מתחילים קשרים ומקווים שיגיע מהשמיים רמז שיוביל אותנו אל האמת. 

גם את יגאל הכרתי באטרף, שהפך לאחר האפיזודה המטרידה עם יוחאי שוב לאתר-הבית השני שלי. יגאל היה קצין משוחרר טרי מחיל המודיעין, מבוגר ממני בשנה, וכבר מההודעות הראשונות נשמע שיש לי עסק עם בחור לא רגיל. אז לאחר שעברנו למסנג'ר וראיתי שבהחלט מדובר בבחור איכותי ואינטליגנט, ואחרי שהחלפנו תמונות וראיתי שהוא די חמוד - הוחלט להפגש.

למרות שהגעתי לדייט הראשון בחששות כבדים (ודי סטנדרטיים), ולמרות שהבחור איחר במשהו כמו 10 דקות וגרם לי לנסות מגוון זוויות תצפית על הכניסה לבית הקפה שבו קבענו, כך שאני אראה אותו קודם - היה לו קסם ששבה אותי מייד. חיוך מקסים, גוף מעט מלא אך די אתלטי, עיניים חכמות - ללא ספק היה פוטנציאל גדול.

התיישבנו לנו והתחלנו לדבר, ומהר מאוד השיחה גלשה לה למחוזות מעניינים עד מאוד. הוא היה בחור מרתק, עם המון סיפורים מעניינים, וגם עם יכולת להקשיב. כעבור זמן מה עזבנו את בית הקפה ויצאנו לטיול רגלי קצר בסביבה, שבסופו, איך לא - התנשקנו. ויגאל היה לא רע בכלל בנשיקות... מובן מאליו שהפרפרים התחילו שוב להתעופף להם בבטן, ואחרי ערב אחד עם יגאל כבר חייתי באגדה.

ביום שלמחרת החלפנו הודעות רומנטיות כמו ילדות בנות 12 שגילו את אהוב ליבן. מסתבר ששנינו מאוד נהננו בערב הקודם ובעיקר שרצינו להמשיך לדייט נוסף. אבל כמובן שלא נפגשים לדייט שני ערב אחרי הערב הראשון... (וזה בכלל לא קשור למזל רע או אמונות טפלות אחרות), זה פשוט קשור לחוסר איזון. הדייט הראשון מוציא אתכם (בתקווה) מאיזון, מכניס המון פרפרים, הופך את עולמכם - כדאי לחכות יום-יומיים עד הדייט השני, כדי שתתארגנו על עצמכם קצת ותוכלו לשדר קרירות מרגיעה ומושכת. זה גם יתן לצד השני זמן להתגעגע... בכל מקרה, כעבור יומיים של הודעות וכמה שיחות טלפון, החלטנו להפגש לדייט נוסף.

הדייט השני עם יגאל היה מרתק לא פחות מהראשון. נפגשנו שוב בבית קפה, וכרגיל היתה שיחה מעניינת מאוד - הוא היה טייל לא קטן וחובב טבע, ובמהלך הדייט הוא חלק איתי הרבה מהחוויות שלו מהטיולים השונים. קצת קינאתי בו על שיש לו כזה ניסיון בטיולים (שאני מאוד אוהב, אבל איכשהו אף פעם לא יוזם), ואפילו הרשתי לעצמו לחלום שיתחיל לקחת אותו לטיולים... בשלב מסויים עזבנו את הקפה ונסענו לחוף הים. אני יודע שפה ברוב הסיפורים העניינים הופכים לסליזיים, בגדים עפים ועוד רעות קרות וחולות כאלה - אבל הפעם האמינו לי שהכל היה מאוד רגוע ורומנטי. יצאנו מהרכב להביט בים, זה היה נחמד לכמה דקות עד שקפאנו, התחבקנו, עדיין קפאנו, וחזרנו להתחבק בתוך הרכב ולדבר עוד קצת. טוב, וגם לא רק התחבקנו, אפילו השתרבבה שם נשיקה. אבל זהו. נשבע.

זה מזכיר לי שפעם היה לי דיון סוער עם ידידה על השלבים בקשר בין זוגות - סטרייטים או הומואים. החלטנו שהשלבים זהים, אבל סקאלות הזמנים מעט שונות... בכל מקרה, ישנם שלבים ברורים ומוגדרים, שאם עברנו אותם יש סיכוי לא רע שהקשר ימשיך עד סוף השלב - אבל אין הכרח שהוא יעבור לשלב הבא.

אז למסתקרנים, הנה השלבים והזמנים (?) להומואים, כמו שאני רואה אותם:

דייט ראשון (ונשיקה, כנראה)

דייט שלישי (ואולי קפיצה לדירה של מישהו)

חודש ביחד (וההגדרה המתבקשת של "חברים")

שלושה חודשים (וההגדרה של "בני זוג")

טיסה משותפת לחו"ל (והיכולת לסבול זה את זה כמה ימים ברצף)

מעבר לדירה משותפת (וההחלטה הזוגית הרצינית הראשונה)

ריב ראשון בדירה המשותפת (סתם כדי לוודא שאתם יודעים לשרוד גם את זה)

ואם עברתם את כל זה, יש סיכוי שזה לנצח. או לפחות, עד השלב הבא. (ודילגתי על הטריוויאלים - חתונה, ילדים וכו')

אז בחזרה ליגאל - לא ציינתי זאת קודם, אבל יגאל גר עם הוריו, כמוני, ובדומה להורים שלו - גם הם ידעו עליו. רק שלי עדיין לא הזדמן להביא בחור הביתה - קצת כי לא היה אף אחד באמת רציני, וקצת כי רציתי לוודא שאני מביא מישהו שאמא תאהב . אבל יגאל היה מועמד מאוד טוב לשבור את המיתוס... כבר מזמן לא יצאתי עם בחור חכם ומעניין כל כך, ועוד כזה שממש נמשכתי אליו והוא אלי. תענוג.

כך עברו להם עוד כמה דייטים - לא כולם בבתי קפה, היו קצת גיוונים עם סרטים בקולנוע, אבל רק אחרי 3 שבועות של היכרות הציע לי יגאל לבוא לראות סרט אצלו.

עכשיו, ילדים, כשבחור שאתם דלוקים עליו מציע לכם לבוא לראות אצלו סרט בחדר - לא הייתי רץ לחמם את הפופקורן (כמו שכבר למדתי בדרך הקשה בעבר). אבל למרות הכל, אזרתי אומץ והגעתי אליו באותו הערב, מה כבר יכול לקרות?

יגאל גר במגדל מאוד יוקרתי, מאלה שיש להם שומר בכניסה 24 שעות ביממה... יגאל היה די חרד ממה שהשומר יחשוב עלי משום מה, אבל בסוף הוא נרגע ועליתי למעלה לדירה של הוריו. הם לא היו בבית למזלנו, אז נחסכו כל מיני אי-נעימויות שהיו עשויות להפריע.

נכנסנו לחדר שלו והוא עשה לי סיור מעמיק דרכו למדתי על עוד תחביבים מעניינים שלו, ראיתי תמונות מטיולים ואפילו גילינו חברים משותפים. בשלב מסויים התחלנו להתנשק, ומשם זה רק התגבר. בואו נגיד שאת הסרט לא התחלנו לראות באותו ערב... אבל קיבלתי הצעה להשאר לישון אצלו. כמובן שסירבתי, מעולם לא הייתי טוב בלהרדם במיטות זרות, וזו לא עמדה להיות פעם שונה במיוחד. מה גם שקבעתי עם חברים להפגש ולכן נאלצתי להפרד מיגאל בנשיקה נוספת.

בדרך לחברים תהיתי לעצמי האם באמת יגאל הוא הבחור שלי? הוא בהחלט היה מדהים ומילא את כל עולמי בפרפרים...

ילדים, לפעמים החיים מעמידים אתכם בפני בחירות פתאומיות ונדרשת מכם החלטה מהירה של כן או לא. לרוב ינסו לשדל אתכם לומר "כן" בנימוקים שקריים של ספונטניות, אבל אל תתפתו לכך. אין תחליף לשיקול דעת אמיתי, וכשמשהו נשמע לכם מרתיע - בדרך כלל יש לכך סיבה. נכון, יכול להיות שתצאו חננות, יכול להיות שתוותרו על כמה ריגושים או סיפורים עסיסיים - אבל בינינו, מה זה אל מול להשאר בריאים ושלמים?

הדייט החלומי עם קובי הסתיים לו בשישי עם כניסת השבת - במהלכה הגעגועים גברו (כי איכשהו מתוך 24 שעות בילינו יחד למעלה מ-12!), ולכן ממש לא היה מפתיע לקבל ממנו בצאת השבת שיחת טלפון. כרגיל השיחה זרמה לה וחלקנו את חוויות השבת, מהולות במגוון הלצות היום.

כעבור יום הייתי כבר צריך לחזור לבסיס הנידח שבו שירתי, והסברתי היטב לקובי שהוא יצטרך להפרד ממני לשבועיים. מובן ששנינו התבאסנו מהעניין, ואז קובי הציע הצעה קצת מטורפת - שאני אבוא לישון אצלו.

אז כן, אני יודע, נשמע כמו משהו שפשוט אומרים לו "אולי פעם אחרת" וממשיכים בחיינו, אבל את זה שקובי היה טוב עם מילים כבר ציינתי?

למעשה קובי שכר דירה עם שותף בקרבת הבסיס שלו, שהיתה באופן די מפתיע גם קרובה יחסית לבסיס שלי. קובי הציע שאבוא אליו ערב לפני החזרה לבסיס לראות סרט, ומכיוון שזה מאוד רחוק מבית הורי - אשאר לישון בחדר של השותף שלו. למחרת בבוקר שנינו נלך איש איש לבסיסו ושלום על ישראל.

אז כן ילדים, בכל הזדמנות אחרת זה היה מאוד הגיוני לסרב בנימוס, אבל איכשהו מצאתי את עצמי באותו יום בערב נוסע באוטובוס המוכר לבסיס עם התיק הענק המוכר - רק במקום לרדת לאור יום בתחנה המוכרת - מחפש בחושך את התחנה הקרובה לדירתו של קובי. 

אחרי שירדתי בתחנה והמשכתי ללכת לפי הוראותיו של קובי - הגעתי למקום. קובי פתח את הדלת לבוש בטרנינג וטי שירט, ובדיוק הוציא מהתנור מאפינס גזר שהוא הכין בעצמו (ציינתי כבר שאני מת על מאפינס גזר?). הוא כמובן הציע לי לאכול ולשתות, והראה לי את החדר של השותף שלי - שם החלפתי בגדים למשהו יותר נוח. בשלב מסויים שאלתי אותו שאלה והוא לא ענה. חזרתי על השאלה, והוא עדיין לא ענה, למרות שהוא היה ממש לידי. כשהסתכלתי מקרוב יותר ראיתי שהוא מתפלל ערבית. "אופס" חשבתי. ובפנים הרגשתי כמו פיל בחנות חרסינה.

החדר של קובי היה ממש לטעמי - הן בעיצוב, הן בפרקטיות, הן בספרים שעיטרו את המדפים ובציטוטי השירים שעל הקירות - מה שרק הוסיף להתרגשות הכללית. קובי הפעיל את הלפטופ, התחיל את הסרט - ושנינו התיישבנו לנו על הספה שלו. מהר מאוד קובי נשכב על הספה בתואנה שהוא עייף מידי, ושאני אמשיך לראות את הסרט. כבדרך אגב הוא גם נגע בי "במקרה", מה שהוביל לשרשרת ליטופים רבי משמעות שלא הייתה מביישת כמה סרטים למבוגרים. בשלב הזה נמאס לי, דתי או לא דתי - אם לא אפעיל עליו את נשק הנשיקה הסודי שלי - הכל עלול להסתיים. אז בלי לחשוב יותר מידי נישקתי אותו נשיקה גדולה ועסיסית. הבחור ללא ספק היה בהלם, כי בדיעבד הוא גמגם משהו כמו "אתה דווקא מנשק טוב...", מה שרק גרם לי להמשיך עם העניין.

כמו שאתם מתארים לעצמכם, לא ישנתי במיטה של השותף שלו באותו הלילה, אלא במיטה שלו. מה שכן, ילדים, שמרתי באדיקות על הבגדים שלי עלי - למרות שהדתי החסוד ניסה לעשות כל מיני דברים (כולל מניפולציות רגשיות זולות) כדי שהם ירדו. הבהרתי לו שיותר מנשיקה הוא לא יראה בשלב הזה, עד שהוא יוכיח שהוא ראוי לזה. למה? מספיק גרוע שאני ישן בדייט השלישי בדירה זרה של בחור שהכרתי שבוע לפני, רחוק מאוד מהבית. הלב שלי חלש, לא רציתי להגזים עם ההתפרעויות.

כמו שאתם כבר יודעים, ילדים, אביכם לא הסתדר כל כך עם שינה במיטות של אחרים, במיוחד שיש אחרים שנמצאים במיטה באותו זמן וזזים כל רגע. לא נרדמתי ליותר מידי זמן באותו הלילה, ונראה שגם לקובי לא היה כל כך פשוט - גם ב-4 בבוקר הוא עדיין ניסה לשלוח ידיים בניסיון לכבוש אותי. אבל אני המשכתי להתעקש. האמת היא שבשלב מסויים התחלתי לחשוב האם העקשנות הזו במקום, ומה בעצם אכפת לי. במידה מסויימת התחלתי אפילו לרחם עליו. אבל הוא היה מושלם מידי, וידעתי שאם אשכב איתו הלילה זה יהיה סוף הקשר שלנו. איך ידעתי את זה או על סמך מה? לא יודע... פשוט ידעתי. משמיים.

בבוקר מוקדם קובי התעורר לתפילה, והשאיר אותי לבד להמשיך לישון בדירה. אחרי שהוא חזר והתרחץ הבנתי שיש לי עוד לפחות 3 שעות עד שאני צריך להיות בבסיס... הוא הציע שאני אשאר לישון ופשוט אנעל אחרי את הדירה ואשים את המפתח בתיבת הדואר. וכך אמנם עשיתי, למרות שזה היה מאוד מוזר להתעורר בדירה זרה לחלוטין, ריקה לחלוטין. בכלל, בדיעבד הבנתי שקובי נתן בי די הרבה אמון כשהוא השאיר אותי לבד בדירה שלו - אני במקומו לא הייתי עושה את זה כנראה...

אז קמתי, התלבשתי, התרחצתי, ארזתי את התיק הגדול שלי, לקחתי מאפין גזר לדרך - ויצאתי לבסיס, אחרי לילה מוזר בלי הרבה שינה אבל עם עוד המון פרפרים בבטן.

ילדים, הפרידה הפתאומית מלירון זרקה את אביכם בחזרה אל המציאות. והמציאות של הומואים רבים נסובה באותה תקופה סביב אתר אחד - "אטרף". שוק המציאות האולטימטיבי, בו היה אפשר למצוא סקס בכל צורה וגודל, ואם הייתם ממש טובים, וממש סבלניים - מידי פעם מצאתם איזו פנינה בחול.

אז חזרתי לאתר והמשכתי לשוטט לי, בתקווה למצוא את נסיך החלומות (או בקיצור - את אביכם). ולפתע נתקלתי בכרטיס של בחור חביב, שעשה רושם קיבוצניקי למדי, והתמונה הגלויה שלו רמזה שהוא אפילו נראה די נחמד. כן כן, תמונה גלויה. אחרי הכוויות עם לירון בחיפוש אחר מיקום, זה היה שינוי מרענן לדבר עם בחור שלא נמצא בארון ושזה לא אישו מבחינתו (האחרון שהיה במצב כזה היה יניב).

כך התחלתי לדבר עם רותם ומהר מאוד גילינו שיש לנו הרבה במשותף, במיוחד כשמדובר בטעם מוזיקלי. הבחור היה סטודנט, משכיל וחביב, וכבר במסנג'ר ניהלנו לנו כמה דיונים מאוד מעניינים. מפה לשם, כמו תמיד, החלפנו טלפונים וניהלנו לנו את שיחת המבחן, זאת שלפיה בודקים האם הבחור שבצד השני שווה דייט או לא. וילדים, אמנם בסוף אני מספר לכם רק על הדייטים שעברו את כל שלבי המבחן, אבל חשוב לזכור - רבים נפלו כבר בשלבים הראשונים. בשלב שיחת הטלפון יש אמנם מעט שנפלו, אבל זה שלב הכרחי שהציל את אביכם לא פעם מדייט מביך עם בחור שלא מתאים לו בכלל. אבל דווקא עם רותם השיחה הזו עברה מצויין, והוא הציע בספונטניות להפגש לסרט עוד באותו הערב.

הגעתי לקניון שבו אני ורותם קבענו להפגש, 5 דקות לפני השעה היעודה - לאחר לדייט ראשון זה ממש לא רעיון טוב. בצעירותו אביכם התמחה בלאחר במיוחד לדייטים אחרונים (כמו שקרה עם יניב ועם דורון...), אבל דייטים ראשונים היו קודש. לא ממש קבענו מקום מוגדר לפגישה אך עם זאת, שיחת טלפון לבחור כשעוד לא הגיעה השעה שקבענו לא היתה מתפרשת טוב. לכן החלטתי לחכות לו בחנות דיסקים, ולצוץ כשהוא יצלצל לשאול היכן אני. מה רבה היתה תדהמתי כשראיתי בחור שדומה באופן מחשיד לתמונות שהוא שלח, בתוך חנות הדיסקים מתבונן במוזיקה העדכנית... ואכן זה היה רותם, שהגיע אפילו לפני והמתין לי, לבוש טי-שירט, ג'ינס וסנדלי שורש (אחד השילובים הסקסיים ביותר שאפשר לחשוב עליהם, ועוד סיבה שהתאהבתי באביכם).

מסוחרר מעט מצירוף המקרים המטריד הזה, ולאור העובדה שנשארה עוד חצי שעה עד תחילת הסרט, ניגשתי עם רותם לקנות כרטיסים וישבנו לשתות משהו בקרבת מקום. השיחה קלחה לה באלגנטיות, אבל מהר מאוד היינו צריכים להכנס לסרט. ילדים, זה הזמן להזכיר לכם את הלקח הכי חשוב מהדייט הראשון שלי עם רותם - סרט זה ממש לא רעיון טוב. לדייט שני זה פנטסטי - לדייט ראשון זה אסון. כל המטרה של הדייט הראשון היא לדבר, להבין עם יש על מה לדבר, ללמוד על הצד השני, לנסות לאתר פגמים. כשאתם שותקים באולם חשוך עם עוד 50 איש קצת קשה לעשות את כל זה.

אז הסרט התחיל, ואני לא ממש זוכר האם הוא היה טוב או גרוע, מה שבטוח הוא שבערך באמצע הסרט שמתי לב שרותם מניח את היד שלו על מסעד הכסא בינינו. זה היה קצת שתלטני מצידו. כעבור משהו כמו 10 דקות היד שלי בטעות נגעה בשלו, וכאילו זה כל מה שהוא היה צריך, היד שלו התחילה לפעול. לפני שהספקתי לעקוב אחרי הפיתול הבלתי צפוי בעלילה - הידיים שלי ושל רותם היו שלובות זו בזו ומתלטפות. כמה מוזר... להתלטף עם בחור כמעט זר. זה הזכיר לי באיזשהו מקום את הסיפור עם יקיר...

הסרט הסתיים לו, וכבר נהיה די מאוחר, לכן עשינו את דרכנו אל החניון שבו המכוניות של שנינו חיכו. החלטתי ללוות את רותם עד לרכב שלו, בסך הכל הוא די מצא חן בעיני, למרות שלא יצא לנו לדבר הרבה במהלך הדייט. מה שכן, לא הרגשתי שזה המקום לנשיקה, אבל כשהגענו לרכב של רותם הוא לא היסס והדביק לי נשיקה רצינית. מובן שלא יכולתי להתנגד וכך עמדנו לנו בחניון במשך דקות ארוכות, מתנשקים בלהט ומרץ ושמים פס על העוברים והשבים.

זו בעצם היתה יריית הפתיחה לקשר עם רותם. שיחות טלפון אמנם לא היו לנו יותר מידי, אבל היו הרבה התכתבויות - במסנג'ר, בסמסים, והן בד"כ היו קורעות מצחוק, כי שנינו היינו ממש טובים בזה. גם בדייטים עצמם העניינים זרמו לא רע, רק ששוב (כמו אצל לירון) עלתה מהר מאוד בעיית המיקום. ניסיתי לפתור את זה בסוף אחד הדייטים (כשהיינו אצלי בעיר) ע"י הובלה שלנו לאיזור יחסית שומם. אבל מסתבר שרותם בכלל לא רצה לעשות שום דבר באוטו, הוא הוציא אותנו החוצה, ותוך כדי נשיקות התחיל לשלוח ידיים במגמה לעשות הרבה דברים שלא נהוג לעשות בציבור. שם התחלתי קצת לדאוג.. וקטעתי את העניין.

כל עניין המיקום הזה התחיל לעצבן אותי, למה שאני לא אוכל להביא בחורים הביתה ולעשות איתם ככל העולה על רוחי? למה נועדתי להתחבא במושבים אחוריים של מכוניות או בבתים זרים של אנשים? אני לא עשיתי שום דבר לא בסדר, ילדים. בסה"כ נולדתי הומו. נו, קורה. אני לא הראשון ולא האחרון. זה מה שגרם לי להתחיל לחשוב ברצינות על לספר לסבא וסבתא שלכם שאני הומו... מה שנקרא בעגה המקצועית "לצאת מהארון", ולא סתם - בפני ההורים היקרים שלי.