ילדים, אמרתי לכם כבר פעם שאני לא מאמין בהזדמנויות שניות. ובכן, לפעמים הן מגיעות גם בצורות מכוערות.
זה היה יום סטנדרטי לחלוטין, כשלפתע קיבלתי הודעה במסנג'ר - המוען היה לא פחות מאשר יניב, שהפך באורח פלא לאונליין (כנראה הוציא אותי פתאום מרשימת החסומים שלו). זה נשמע מאוד תמוה, בכל זאת עברו כבר שנתיים, אולי אפילו יותר מאז נפרדנו. לא כל כך התחשק לי לנהל איתו שיחה, אבל חשבתי שלמען ההגינות ולמען הימים הטובים שעברו נעשה את המחווה.
אני אחסוך לכם את הסמול טוק, יניב סיפר שמאז הפרידה הוא שינה לחלוטין את מסלול הקרירה שלו, עבר לגור במושב, רק היה חסר לשמוע שהוא לומד טאי צ'י וניזון רק מאורז לבן...
אבל כל אלה לא הפתיעו אותי כמו ההודעה הבאה שלו
"אתה יודע? לפעמים אני ממש מתגעגע אליך..."
"זה מאוד נחמד מצידך" - השבתי בסתמיות
"יש לך מישהו עכשיו?"
ידעתי שיש פה איזשהו מניע נסתר! מצד שני, לא היה לי מישהו באותו זמן, ולא ראיתי סיבה מיוחדת לשקר
"לא"
"מה דעתך להיפגש לקפה?"
אני יודע מה אתם חושבים ילדים. ולא, זה עדיין לא הרגע שבו כל העניין התחיל להיות מטריד. פה פשוט התחמקתי
"אני מאוד עסוק בתקופה הזו, בקושי יש לי זמן פנוי"
"אני ממש מתגעגע לגוף שלך.. להרגיש אותך"
כן, כאן זה כבר מתחיל להיות מטריד
"אולי תקפוץ אלי לדירה? אני מת להרגיש את הלחי שלך בין השפתיים שלי..."
וילדים, יניב לא באמת אמר "לחי"...
בנקודה הזו אני מניח שאם הייתם מסתכלים עלי הייתם רואים מבט של סנאי מבוהל וינשוף מופתע שחוברו להם יחדיו.
פה כבר לא נותר לי אלא לחתוך את העניין בתקיפות
"מצטער, זה נגמר, אני לא מעוניין בשום דבר כזה"
אבל מסתבר שליניב לא היה שום דבר להפסיד...
"חבל, רק שתדע לך שהסקס איתך היה הכי טוב שהיה לי..."
החזקתי את עצמי שלא ישתרבב לי איזה "אז אני מבין שמאז לא היה לך...", ופשוט נפרדתי ממנו לשלום.
בכל מקרה, ילדים, לעתים לרצון של אנשים לשחזר רגעים בעבר יש אספקטים קצת מטרידים. מצד אחד, זה מובן שבזמנים קשים חוזרים לרגעים טובים מהעבר, ומנסים להבין מה השתנה מאז, מצד שני - הרבה יותר השתנה מאז שאני ויניב היינו יחד. גם אם היינו חוזרים, זה לא היה גורם לחיים של שנינו להשתפר או לקשר להצליח.
מאותו היום לא שמעתי יותר מיניב, אולי מהמבוכה, אולי כי הוא התייאש ממני סופית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
