כן אני יודעת לא כתבתי פה כבר ממזמן!!!

מה לעשות מת לי המחשב ולא היה ביכולתי לעשות משהו אחר.

כמובן שאבא שלי לא יקנה מחשב חדש (לא משנה כמה פעמים הוא יגיד שזה מה שהוא הולך לעשות) וכמובן שהוא גם לא יתן לי להשתמש בשלו.

אבל אחרי תחנונים רבים ביותר הוא נתן לי להשתמש במחשב היקר לו מכל.

טוב אז הנה באה לה השנה החדשה וכמו שתמיד נעשה סיכום של השנה שעברה ותחזית קלה למה שהולך להיות בשנה הבאה...

אז 2010 אההה...

הייתה שנה נחמדה אבל כמו סיפור חיי, הנחמדות לא נמשכת למרבה הצער,

בעיות עם ההורים, החברים וכו'

היו כ"כ הרבה סיבוכים, אבל כמובן שהיו מלא מקרים מהנים!

אבל הרי אני אדם שזוכר הכל ובמיוחד את הדברים הרעים שקרו לו בחיים :/

אין ממש משהו חדש את אבא שונאת את אחי אוהבת למרות הריבים את אמא מנסה להעריץ אבל בזמן האחרון היא מאוד עצבנית ומוציאה הכל עליי.

השנה הזאת התחילה מאוד נחמד ועם חיוך והנה היא נגמרת לה עם בכי T___T

כל השבוע הזה עבר פשוט נורא...כל שניה שהייתי בבית פשוט רציתי לברוח מהמקום הנורא הזה, שאני מרגישה בו כמו בכלא!

בבית הספר הכל מתקדם יופי, ואני ממש שמחה שאני נמצאת בו החברה שם פשוט נהדרת וזה מבריח אותי לאיזה 8 שעות מהדבר המשוע הזה שאמור להיקרא בית.

לפני כמה זמן שאלה את הכיתה המורה לאנגלית אם היית מיליונר אז מה היית עושה עם הכסף, הדבר הראשון שעבר לי בראש זה

לברוח מהבית, רחוק ככל האפשר הרחק מהאנשים הנקראת משפחה.

(אח"כ זה היה לפתוח ארגון צדקה לנוער במצוקה או לעזרת נשים, ואז הדבר האחרון לשים לחיסכון לשעת צרה!)

השבוע הזה נפל לי האסימון והבנתי חד ומשמעית שאכן יש בן מעודף במשפחה הזאת,

כמובן זה כבר היה מאוד מובן ממזמן אבל תמיד ניסית להדחיק ולהגיד שאני טועה אבל לא.

כל הסימנים מראים על כך, ולהגיד עכשיו שלא אכפת לי ואני אחייה עם זה, זה לא שאני צריכה את האהבה הרבה של ההורים שלי,

זה יהיה שקר אחד גדול מצדי, ברור שאכפת לי, ברור שכואב לי שההורים שלך מצדדים רק באחיך ועם כל דבר שאת עושה לו הם צועקים עלייך ואומרים שאת פה לא בסדר ושהכל אשמתך, אבל כשאחיך עושה לך דברים יותר גרועים הם פשוט מעלימים עין וכאילו זה לא קרה לעולם.

זה לא שאני אומרת שזה נורא וכן יכול להיות שהם באמת לא שמים לב, אבל זה לא רק בקטע של מכות וניבולי פה ביני לבין אחי זה בקטע שאיך הם מתייחסים אלי ואיך הם מתייחסים לאח שלי.

אז 2010 נגמרה בהרבה לחצים בכי ויתר רגשות, הבנתי חד ומשמעית שנמאס לי להיות בבית.

הבנתי גם שהדבר היחיד שמרגיע אותו ומציל אותי מפה זו המוסיקה, אלה my chemical romance , כמו תמיד!

ומה עם 2011?!?!

היא תתחיל עם עוד יותר לחץ (מבחינת בית ספר)

אולי יהוי עוד יותר ריבים, ופחות אהבה מצד המשפחה, כמובן כמו תמיד ישכחו שאני בכלל קיימת

מכל הבחינות- מהבקשות שלי, יתעלמו כשאני אדבר איתם, יוציאו עלי את העצבים, וכל האהבה שהם יראו זה איזה זוג גרביים מסכן (כי נכון הם מתעלמים מבקשות).

אבל זה לא חדש, נכון, הרי ככה אני גדלה מאז ומתמיד, אני רגילה לזה!

הקטע המשפחתי לא אמור להפריע לי, אבל הוא כן (אני רואה משפחות אחרות וזה פשוט כואב ><).

אז הנה השנה החדה מפציצה בכאב עצום, מעניין איך היא תמשיך!

מקווה למשהו טוב בהמשך!!

חברים וקוראים יקרים,

אני מאחלת לעם חג מולד שמח, שנה חדשה טובה ומלאת חיים.

תעשו חיים, ואל תשכחו החיים הגדולים עוד לפניכם, עכשיו זה הזמן להשתגע ולעשות חיים!

אני מקווה שהשנה שלכם תיהיה יותר טובה ומשלי ואני מאחלת לכם חיים יותר טובים משאני חייה!!!

אוהבת המון♥

וניפגש ב2011 לא כך?!