הרבה ענינים מתרחשים בחיי ואולי הגיע הזמן לספר עליהם:

הפועל קטמון ירושלים אהובתי הגיעה בסוף העונה שעברה שנקטעה בגלל הקורונה בסיום הליגה למקום הרביעי,שוב לא הצלחנו גם העונה לעלות ליגה,אבל זה היה שולי לעומת מה שהתרחש בעמותה.

קבוצת הפועל ירושלים,הקבוצה האם(לכאורה) של קטמון פורקה ולא הייתה קיימת בעונה האחרונה  ונוצרה הזדמנות  

לרכוש את השם מהמפרק ולהפוך להיות הפועל ירושלים.

הבעיה הייתה שרב חברי העמותה רצו  להקרא הפועל ירושלים אבל למחוק את כל סממני העבר המפואר של קטמון ,בתקווה שאוהדים של הפועל ירושלים המקורית שהתנגדו לקיומה של קטמון וישבו בבית ,יצטרפו במהלך הזה לעמותה.

חודשים ארוכים של ויכוחים קשים בדף הפייסבוק של העמותה ובקבוצת הוואטס אפ שהתפצלה בשלב מסויים ל2 קבוצות גרמו לכעסים, ויכוחים מרים וממש סכנה לפילוג.

אני הייתי בצד המיעוט,אלה שלא היה להם איכפת להתאחד עם הפועל ירושלים אבל לשמור על הסממנים של קטמון,נערכה הצבעה בשלב כלשהו,תהליך ההצבעה היה לא כשר,כל השנה האחרונה הייתה מלאה בעברות על התקנון ,עבודה של הועד מעל חברי העמותה ובסוף התהליך התוצאות היו 78 אחוז הצביעו בעד איחוד ללא השארת סממנים של קטמון מול 22 אחוזים שאני הייתי ביניהם שהצביעו להשארת סממני קטמון בסמל ובתלבושות.זה לא עזר.

מהרגע שנפלה החלטה התחלתי להתרחק מהחברים בעמותה.

החלטתי לא לחדש חברות בעמותה,לא לתמוך בשום פעילות של העמותה ולא ללכת למשחקים של הקבוצה הבוגרת.

נשארתי בקבוצת הוואטס אפ הראשית של הקבוצה רק כדי להיות בענינים ולהביע מחאה.

בימים האחרונים קטמון והספונסר הראשי שלה הגישו בקשה למפרק מטעם בית המשפט שפרק משפטית את הפועל ירושלים לקנות את  השם הפועל ירושלים ולהפוך להיות הפועל ירושלים,רק שמה שקרה שלשום,פתאום הסתבר שיש קבוצת משקיעים מסתורית ששמות חבריה כבר התפרסמו וגם הם רוצים את השם הפועל ירושלים והם רוצים לדבריהם לפתוח קבוצה בליגה ג' בשם הפועל ירושלים.בימים הקרובים יכריע המפרק מטעם בית המשפט איזו קבוצה תזכה במכרז.

בקיצור ראשי הקבוצה בהלם מהמהלך,חידוש החברות לעמותה מתנהל בעצלתיים ולא כפי שציפו ועכשיו ראשי העמותה,רוצים לפייס את החברים המתנגדים.אני לא אשתתף בתהליך הפיוס המזוייף,זה נראה לי תהליך לא רציני,נאיבי שלא ישנה שום דבר,עזבתי את דף הפייסבוק הרשמי של העמותה ואם אלך למשחקים זה יהיה רק למשחקי נוער.

אעדכן..

בבית כולם בריאים,זוגתי עובדת,הבעיה שבתי הוצאה לחל"ת משרותי קרקע של חברת תעופה שאני לא זוכר את שמה ,רק ששמה עבדה כ3 חודשים בלבד ולא הייתה זכאית למענקים,היא קיבלה  תשלום אחד מביטוח לאומי ואז מצאה עבודה בחצי משרה שלא מכניסה לה הרבה כסף והיא נתמכת על ידינו,גם הילד האמצעי החליט בגבול שבין סיום משבר הקורונה הראשון להתחלת השני למצוא עבודה אחרת כי לדעתו משכורתו לא הייתה לשביעות רצונו בעבודה שעבד ,רק שלקח יותר זמן ממה שציפה עד שהתחיל לעבוד בעבודה חדשה ואנחנו נאלצנו לעזור לו עם הפער הזה ולא קל לנו,אבל אנחנו מסתדרים, למרות שהבהרנו להם שזה לא יעבוד לאורך זמן .הבן מצא עבודה,תחזיקו חזק בחברה שמטפלת בבנינים רבי קומות מבחוץ, בסנפלינג.

כל מה שאמרנו על הסכנה הברורה שקיימת בעבודה מהסוג הזה,לא בדיוק עזר והשכר הבאמת גבוה שהוא יקבל ,סינוור אותו והוא התחיל לעבוד שם ב10 לחודש הזה.

הבן הצעיר שהשתחרר בסוף אפריל מהשרות הצבאי עבד גם הוא בחברת נקיון, בחברה שמנקה מבנים גדולים, כסף לא רע,אבל זו עבודה זמנית,בד בבד חיפש לעבוד בעבודה מועדפת שחייל משוחרר זכאי לה וחיפש קיבוץ שיקבלו,

לקח זמן למצוא קיבוץ ובעזרת קשריי מצאנו קיבוץ.

בתחילת השבוע הוא נסע לראות את הקיבוץ,לשמוע על התנאים ,חזר ואתמול נסעו הוא וחבר לקיבוץ איילות בואכה אילת שם יתחילו הבוקר לעבוד ,התוכנית היא לעבוד שם שנה, לקבל שכר חודשי ובסוף התקופה לקבל אתת המענק הקבוע בחוק לחייל משוחרר,תומך לחימה.

ועכשיו הבית שוב ריק,אתמול זה הורגש ביתר שאת,ואחרי שכבר התרגלנו לעובדה שיש 2 ילדים בבית(הבת הבכורה והבן הצעיר) שוב נותרנו עם ילד אחד וצריך שוב להתרגל לשקט.

אני עסוק בפרוייקט שלקחתי על עצמי,איתור אנשי הגדוד שאיתו לחמתי בשרותי הסדיר במלחמת יום כיפור לקבוצת וואטס אפ ותכנון מפגש.

עד כה השותף שלי לפרוייקט ואני איתרנו 148 אנשים ששרתו איתנו לפני 48 שנים !

העבודה סיזיפית,איטית ולא קלה כי אנשים שינו מקומות מגורים,הזכרון של האנשים לא נשאר כשהיה והמידע לא גדול ובכל זאת הצלחנו מ 0 למצוא כ150 איש ואנחנו ממשיכים לחפש,בד בבד עם האיתור אנחנו מקימים ועדת היגוי מקרב הקצינים הבכירים לשעבר מהגדוד כדי שיתחילו בעזרתנו להגדיר את מה שאנחנו רוצים וצריכים לעשות כדי לקיים כנס לוחמים מאורגן ומסודר.

יש תוכניות ויש מחשבות ויש התרגשות רבה וזה הדלק שמניע אותי.

על פוליטיקה אדלג הפעם כי הפוסט ארוך,רק אומר שאני תומך תמיכה מלאה בהפגנות מהסוג הזה שהתקיים מול בית ראש הממשלה.

אני דוחה בבוז עמוק את הביקורת הצבועה והסיקור התקשורתי המוטה,ככה צריכה להתנהל הפגנה,בדיוק ככה,נגמרו הימים של להיות ילדים טובים אחרי שהממשלה וראש הממשלה משקרים את הציבור שוב ושוב,הבטחות למתן סיוע הגון וישר לא מתקיימות ואנשים קורסים,מה בדיוק הממשלה והתקשורת רוצים ? שההפגנות יהיו נחמדות?

נגמר הביזיון הזה,טפי על הממשלה,טפי על תקשורת מגוייסת וצבועה שמזדעזת מ"אלימות" מפגינים שאין להם כסף לחיות ומאפשרת למשטר להשמיע את קולו.

אני אמשיך להטיף בכל המקומות שאני יכול להרים קול באופן חוקי להפגין מול ממשלת הזדון והתקשורת שמנסה לסמם ולמסמס את המאבק.

אני סיימתי,תיהיו טובים