My Life My Time My Space
|
כינוי:
בת: 30
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2009
חלום שחלמתי (החלום מופנה לילד שאני אוהבת)
(שמות בדויים) ואני מבקשת ממכם שכשאתם קוראים את זה תנסו לדמיין שזה אתם.
אתה ורוני יושבים ומתמזמזים מול האולם ספורט איפה שלמדנו ג'ודו ביחד, אתם יושבים על מדרגה קרובה ואני על הגג של האולם צופה בכם מלמעלה ולאט יורדים לי דמעות מהעיניים ואני לאט הופכת לעלים ומכתב. העלים והמכתב עפים אליכם והמכתב פגע לכם בפנים, נבהלתם בקטנה וזרקתם את המכתב הצידה וכל פעם מחדש הוא חזר אליכם והתעלמתם ממנו ובסוף נכנעתם ופתחתם את המכתב ובמכתב היה כתוב "בגדתם בי ובאמון שלי, עכשיו תשאו בתוצאות." ונשאבתם לתוך המכתב והגעתם לחלל חשוך. ואז מלא אנשים ששניכם פגעתם בהם בשנתיים האחרונות הופיעו מסביבכם ומביניהם אני הולכת לכיוונכם ועל הריצפה הופיעו שברי זכוכיות ואני בשמלת לילה לבנה, יחפה, הולכת בלי שום הבעת פנים לאט לאט מתקרבת אליכם בזמן שהרגליים שלי מדממות, עוצרת, מרימה אצבע לכיוונכם ואמתי ביובש "תפסו אותם" וכולם התנפלו עליכם, אתם מתקפלים להגנה וכולם נעלמו ומצאתם את עצמכם ביער חשוך.
אתם שומעים צחקוק ואתם מסתכלים על העץ מאחוריכם ורואים אותי יושבת בצורה חתולית עם חיוך ענק על הפנים ואתם מסתכלים עלי ואתם מתחילים לצעוק עלי בלחץ איפה אתם וכו'
ואני בשאנטי עונה לכם "תרגעו תרגעו חמודים שלי ! אתם פה בשביל שאסביר לכם לא ? אז ככה... הכל התחיל בעצם זה שאתם יודעים את הסיפור" הסתכלתם עלי באי הבנה וכעס ורוני שאלה "מה זה החרא הזה ?!" ואני מגחגחת ציחקוק מגולגל, נעלמת ומופיעה מאחורי רוני ולוחשת לה באוזן "למה את חושבת שהמכתב הגיע בדיוק בזמן שהוא הגיע?"
רוני נבהלה וקפצה במקום והסתובבה אחורה, נעלמתי והופעתי על הראש של שלך צוחקת צחוק מגולגל עם חיוך ענק "פיספסת ילדתי" אמרתי לרוני.
אתה מסתכל למעלה ואני מלמעלה עליך הפוך עם חיוך משוגע ועיניים פקוחות לרווחה ולאט לאט התחלתי להנמס והפכתי לכולי דם והכל זרם עליך למטה והתחלת לצרוח ולרוץ במקום, כל הדם ירד והתגבש חזרה אלי ואמרתי "הידעתם ? עכשיו אני מתה, לייתר דיוק לא קיימת. אף אחד לא זוכר אותי או שמע עלי המציאות תראה קצת אחרת עכשיו כי הרי... אני לא קיימת" התחלתי להעלם ואז צעקת "למה ?! מה ?! מה קורה פה ?! למה את נעלמת ?!" חזרתי ואמרתי "בית שלישי" והתחלתי לשיר רוני ממש התעצבנה וניסתה להרביץ לי אבל כל פעם הופעתי במקום אחר, צחקתי, רוני התעייפה ואמרתי "כבר נגמר ? כל כך נהנתי" צעקת עלי "תעני כבר !" "בסדר מר וגברת עצבנים sheesh ... הייתה לי עסקה עם ה'.. כשנולדתי עם גידול במוח. ה' הציע לי עסקה שהוא ייתן לי לחיות אבל אם אגיע למצב שהלב שלי שבור לגמרי אז הוא יימחק אותי מהמציאות ושכולם יישכחו ממני חוץ ממי ששבר לי את הלב. בהתחלה חשבתי שהוא התכוון שמישהו ייקח את הלב שלי ויזרוק מצוק או שיישבור עם פטיש והייתי בטוחה שאחיה כמו בן אדם רגיל עד זקנה אבל... טעיתי" וצחקתי וכל היער נזל כולל אני וחזרתם למציאות וראיתם את המכתב קרוע לגזרים על הריצפה ועף עם הרוח.
הלכתם לכיתה וכולם הסתכלו עליכם כמו חייזרים ושרה שואלת אתכם "אפשר לעזור לכם?" ואמרתם לא ויצאתם בבהלה מהכיתה ואז מורה אחרת הופיעה ושאלה לאן נעלמתם ולקחה אתכם לכיתות רוני לכיתת אומץ ואותך לכיתה רגילה, בהפסקה אתם יצאתם מבוהלים ושיר הגיעה ושאלה את רוני "מי...זה?" היא ענתה "זה...~השם שלך~ ?" כולם הסתכלו עליכם כעל מוזרים ואז שמעתם מישהו מהצד "ממתי רוני ו~השם שלך~ מדברים?" הלכתם משם בבהלה וקבעתם שאתם הולכים לחקור את המציאות החדשה.
פה נגמר החלום
די מוזר לא ?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
