לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפור בהמשכים


סיפור חדשדש בהמשכים...הים של סאן / לעולם לא ניפרד לא החלתתי גיבו לי מה עדיף =] [=


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2009    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2009

פרק רביעי


תקציר הפרק הקודם:

פתאום הבחנתי בילד שהתקדם לכיוון החצר, הוא היה פשוט מהמם שיער שחור קצר חלק

ועיינים כחולות ועור בהיר וגבוה ממני בעשר סמ' לפחות.

"מי זה?" שאלתי את סתיו.

 

פרק רביעי:

"זה?" סתיו ענתה והיסתכלה גם היא עליו"זה פיטר" היא ענתה בקצרה,

"אל תבני עליו, הוא עולה חדש מגרמניה, הוא לא מדבר אם אף אחד" היא אמרה,

"הוא סנוב כזה שמתעסק רק בעניינים של עצמו" היא לי קשה להאמין שהוא באמת כזה

אחרי הכול אני יודעת מה זה להיות חדשה אולי הוא פשוט בישן "אולי נלך לדבר איתו" הצעתי.

"כן בטח ואיך את מצפה שהוא יבין אותך?" ספק שאלה ספק אמרה נטע.

"נדבר איתו בשפה שלו" עניתי "את יודעת גרמנית??" שאלה סתיו,

"כן" עניתי לה כאילו זה מובן מאליו "אבא שלי מגרמניה"אמרתי "אתן באות?".

ניגשתי אליו "היי" אמרתי לא הבנתי מאיפה השגתי את הביטחון הזה של לקום ישר ולגשת אליו

שאני בעצמי חדשה כאן.

"הי" הוא ענה לא מבין מה אני רוצה ממנו.

"שמעתי שגם אתה חדש פה" אמרתי בגרמנית "זה בטח קשה לעבור לארץ זרה"

"כן.." הוא אמר מהוסס עדין לא מאמין "אף אחד לא מבין אותי כאן"

"אני סאן גרינברג" הצגתי את עצמי פיטר גיחח אולי אפילו צחק "מה?" שאלה סתיו שלא הבינה כלום.

טוב נו זה היה צפוי שהוא יצחק "גרינברג בגרמנית זה הר ירוק" הסברתי לה "אז?" היא שאלה,

"אז הפרוש של השם שלי זה שמש הר ירוק" אמרתי "הבנת?"

"פיטר פרנץ" הוא הציג את עצמו "נעים להכיר"

"גם לי" עניתי.

הצלצול המודיע על סיומה של ההפסקה קטע את שיחתינו.

"נשמור על קשר" הוא אמר "לא בכול יום אני מוצא כאן מישהו שמדבר גרמנית"

"באיזה כיתה אתה?" שאלתי "ט' השניה" הוא ענה "אני בח'2" אמרתי ונפרדתי ממנו.(אני יודעת שבהתחלה אמרתי שהיא בט' אז עכשיו אני משנה והיא בח' טוב?)

חבל שאנחנו לא באותה כיתה, הרגשתי אליו מה שלא הרגשתי אף פעם קודם לכן, אבל בכול זאת אנחנו יכולים להיות ידידים,

עד כמה שהבנתי הוא לא התחבר עם הרבה ילדים בבית הספר הזה.

 

                                                                  * * * *

כשנגמרו הלימודים, יצאתי מבית הספר לכיוון תחנת האוטובוס כשהגעתי אליה ראיתי את פיטר עומד שמה

ומדבר אם ילדה אחת בגרמנית.

אז אני לא היחידה שמבינה אותו, חשבתי לעצמי החלתתי לגשת אליו ולהגיש שלום.

"היי" אמרתי "הי" הוא החזיר לי "על איזה קו את עולה?" הוא שאל.

"21" עניתי "גם אנחנו" הוא אמר

"אנחנו?" שאלתי,

"כן, אני ואחותי" הוא אמר.

הסתכלתי לצידו עמדה לידו בילדה בערך בגילי היא הייתה ממש יפה כמעט כמוהו היו לה בקבוקים בצבע חום-זהב

ועיינים כחולות גדולות כמו שלו.

"היי, אני אלי" היא אמרה,

"היי, אני סאן" אמרתי

"אני ידעת פיטר סיפר לי" היא אמרה.

האוטובוס הגיע ושלושתנו עלינו אליו.

"איפה את יורדת?" שאלה אותי אלי,

"בשטרנהארץ" עניתי

"אהה אז אנחנו יורדים תחנה אחריך" אמר פיטר

"איפה אתם גרים?" שאלתי,

"באטרוד" הוא אמר את שם הרחוב לא נכון.

"זה האתרוג" תיקנתי אותו

"כן קצת קשה לי עדין אם השמות של הרחובות" הוא אמר.

הנסיעה נמשכה עוד מס' דקות והגענו לרחוב שלי.

נפרדתי מפיטר ומאלי והתקדמתי לכיוון ביתי החדש.

-

נכנסתי ועליתי לקומה האחרונה קומה 9.

נכנסתי לדירה אמא וסלבה עדין לא חזרו מהעבודה הם אמורים לחזור עוד בערך חצי שעה.

ניצלתי את הזמן שלי לבד והיתקשרתי אל עדי שלא הפסיקה לרגע אם השאלות.

"באיזה בצפר את?" היא שאלה

"עירוני ז'"

"ואיך הילדים שמה? סנובים צפונים?"

"לא רובם לא"

"נו... והכרת מישהו?"

"הכרתי שתי ילדות ו.."

"ו..מה?"

"וילד אחדת ואת אחותו"

"נו ו..."

"מה נו ו...?"

"איך הילד!?" היא כמעט וצרחה עלי

"הוא בסדר, נחמד מאוד, עולה חדש מגרמניה" סיכמתי לה את מה שידעתי עליו.

"הוא בכיתה שלך?" היא המשיכה לשאול

"לא הוא בט', שנה מעלי"

"אווו"

"מה כבר אוו?"

"טוב ענת (אחותה הגדולה) מנדנת לי שהיא צריכה את הטלפון"

"טוב אז נדבר אחר-כך"

"ביי"

"ביי"

וסאן"

"מה?"

"אני מתגעגעת אליך" היא הוסיפה

"גמאני אליך" וניתקנו.

הנחתי את הטלפון במקום ישבתי על אחד הפופים בחדר שלי וחיכיתי לאמא ולסלבה.

 

 

זהו..... זה הפרק הרביע

גיבו לי מה דעתכם....

אני לא ממש אוהבת את השם שלי אז מעכשיו הכינוי שלי זה נס.

אם אתם שמים לב שיניתי גם בכינוי...

אז 3> המון נס.

ופליזז גיבו... =] [=

נכתב על ידי , 18/6/2009 17:34  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק שלישי


היו לי קצת בעיות בהתחלה אז תקראו שוב הפעם מתוקן XD

 

"טרר טרר" השעון המעורר צילצל, סימן שכבר בוקר,

זה לא היה עוד סתם בוקר, זה היה היום הראשון ללימודים בבית הספר החדש.

הייתי מאוד לחוצה, לא ידעתי מה הולך לקרות, איך יהיה בית הספר או איך יהיו הילדים.

פתחתי את הארון, שם היו מונחות חולצות בי הספר החדשות שאמא קנתה לי לפני כמה ימים,

החלתתי ללבוש ג'ינס קצר, חולצת בית הספר האדומה שאמא קנתה ואת הכפכפים הכי יפים שהיו לי.

ירדתי את השלוש מדרגות שהםרידו בין הקומה שלי לבין הקומה התחתונה, אמא וסלבה היו במטבח.

"בוקר טוב ילדתי, את ניראת מקסים!" אמרה לי אמא ברוסית "תודה" אמרתי והצתרפתי אליהם,

"להכין לך משהו לשתות?" שאל סלבה שהכין לו ולאמא קפה,

אמרתי שלא צריך ואני רוצה להגיע כבר לבית הספר, אמא אמרה שהיא תסיע אותי ויצאנו.

כול הדרך הייתי במטח "אל תדאגי" אמרה לי אמא "הכול יהיה פשוט נהדר!".

כן בטח, חשבתי לעצמי, איזה נהדר בראש שלה אני מצתרפת לילדים שכבר שנתיים ביחד,

ואפילו יותר, אני בעיר הזאת שכול מה ששומעים בה זה רק את צפירות המכוניות ורעש הנסיעה על הכביש,

והכי גרוע, אין ים!

באילת בימים שהתחלנו בתשע או בעשר היינו יורידם לים לפני בית הספר אבל עכשיו, לא רק שאין ים

מתחילים כול יום בשמונה! למי יש כוח לקום כול-כך מוקדם?

"הגענו" אמרה לי אמא, יצאתי מהאוטו "תודה" אמרתי לאמא בעברית , רק זה חסר לי שיחשבו שאני עולה חדשה.

הלכתי למשרד סגנית המנהלת כמו שאמא אמרה, הדלת הייתי פתוחה "תיכנסי" היא אמרה  לי,

"את בטח אחת התלמידות החדשות, את  בח' נכון?" היא שאלה אותי "לא אני בט'" אמרתי בשקט

"אהה, בסדר" אמרה הסגנית "מה שמך?"

"סאן גרינברג" עניתי המנהלת חיפשה בדפיה ושלחה אותי לט'2.

דפקתי על דלת הכיתה שם התחיל כבר שיעור המורה, עדנה כך קראו לה פתחה לי את הדלת

"את ודאי התלמידה החדשה, אהה סטאר נכון?" היא שאלה "סאן"

תיקנתי אותה "כן, נכון" היא אמרה במבוכה "את יכולה לשבת ליד סתיו"

"מי זאת סתיו?" שאלתי את המורה היא הצביעה על ילדה עם שיער חום גלי ועיינים ירוקות שישבה

בשולחן שורה השלישית, היתישבתי לידה,

"היי אני סתיו" היא אמרה "אני סאן" עניתי לה "אל תתיחסי לעדנה" היא אמרה "היא תמיד מתבלבלת

במשך שנה שלמה היא קראה לי אביב" "לפחות היא לא קראה לך חורף" אמרתי ושתינו צחקנו,

היא נראתה לי ילדה ממש נחמדה, אולי כדי לי להתחבר איתה, חשבתי, לא יזיקו לי כאן חברות.

הפעמון צילצל "אני בטוחה שניהיה חברות טובות" היא אמרה לי לפני שהספקתי בככל להגיד משהו.

"עכשיו יש הפסקה, בואי לחצר, לשם כול הטתניקים הולכים" היא אמרה והתחילה ללכת לכיוון החצר,

הלכתי בעקבותיה, מנסה להדביק את קצב ההליכה שלה, עד שהיא נעצרה וישבה על אחד הספסלים

ליד ילדה ג'ינג'ת "היי" אמרה סתיו לילדה "היי" היא ענתה וסובבה אלינו את מבטה היו לה עייני שקד גדולות.

היא הסתכלה אלי "את הילדה החדשה?" היא שאלה "כן" אמרתי "אני סאן" "אהה נחמד שם יפה לא שמעתי

אף-אחת שקוראים לה סאן"היא אמרה "תודה, אני חושבת" אמרתי היא צחקה "אני נטע" היא אמרה.

הסתכלתי מסביבי, היו שם המון ילדים חלק זיהיתי מהכיתה "אוי שוב פעם היא" סתיו אמרה

"מי?" שאלתי "זאתי שעומדת  שמה" היא ענתה.

והיסתכלה לכיוון של כמה ילדים וילדות עומדים ומדברים"איזו מהן?" שאלתי "הפקצה שעומדת באמצע" היא אמרה וצחקה,

"זאת שירלי" אמרה נטע היא לבשה חצאית ג'ינס קצרה חולצת בטן ורודה של בית הספר ונעלי בובה עם עקב, היא באמת

נראתה פקצה, היה לה שיער חום ארוך מוחלק בפן עם פסים בלונדים צבועים והיא הייתה ממש מאופרת.

"איזה פרחה היא" אמרה סתיו בזלזול, לא יכולתי של להסכים איתה לי היא באמת נראתה ככה.

"כול הבנים רצים סביבה אבל כמעת שאין לה חברות" אמרה נטע "רק כמה בנות שלפעמים חברות שלה ולפעמים לא"

"רק כדי שתזמין אותן למסיבות שלה" השלימה אותה סתיו.

פתאום הבחנתי בילד שהיתקדם לכיוון החצר, הוא היה פשוט מהמם שיער שחור קצר וחלק עיניים כחולות ועור בהיר

וגבוה ממני בעשר ס"מ לפחות.

"מי זה?" שאלתי את סתיו.

 

 

טוב זה הפרק, מקווה שאהבת יצא קצת קצר

יש הרבה דמיות חדשות

אני משתדלת לתקן כול מה שאתם אומרים לי

פליז תגיבו....וגם על העיצוב

ולא להעתיק!! גמלא את העיצוב עשיתו ביד ועבדתי עליו ממש קשה

אולי אני ישים עיצובים שאני עשיתי בשבילכם

אבל חובה! לשים קרדיט ולהודיע לי קודם גם אם אתם לוקחים רק רעיונות

            3> חייה בתוך הבועה שלי, נויה =] [=

 

 

נכתב על ידי , 11/6/2009 16:56  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 27

ICQ: 429710226 

תמונה




745
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנס - סיפור בהמשכים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נס - סיפור בהמשכים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)