And All I Can Do Now, Is Pretend That Everything Is Ok

ואוו...

כמו תמיד אני מקום שני אצל כולם.

גם הילדה שהתחברתי איתה אני מקום שני, או שלישי, או רביעי, או אחרון אצלה..

שאלתי אותה אם היא רוצה לבלות סוף שבוע [מחר/מחרתיים]

היא אמרה שהיא תחזור אליי.

זה היה אתמול נראה אם היא תחזור אליי... אני בספק..

אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות.

כול פעם מחדש זה קורה לי.

אני בוכה כי אני תמיד מקום אחרון אצל אנשים.

אני צוחקת כי זה קורה לי כול פעם מחדש.

וזה צירוף מקרים.

אז אם אני לא בוכה אני צוחקת.

ומה שעצוב ? זה שחשבתי שהפעם זה יהיה שונה.

אבל זה לא קרה.

עצוב אבל נכון.

ומה שיותר עצוב שאני לא יכולה לשנוא את הבן אדם..היא נחמדה מדי היא תמיד מנסה לדבר איתי.

רק אל תשכחי מי דיבר איתך כשאף אחד אחר לא דיבר.

ועכשיו תחליטי!

סתם פוסט מטומטם אבל הייתי צריכה להוציא את זה..