שום דבר אינו מעייף יותר מאשר לנסות להיות אדם שונה מזה שאנחנו

שירות לאומי

הידעת?

שירות לאומי=סטלה

לפחות אצלי.

אני עושה שירות לאומי בקיבוץ,בטיפול בילדים מגיל 2-3 ו1-2 זה די כיף בתכלס חוץ מדבר אחד קטן פיצפון.

כל כך משעמם בקיבוצים!!!

אשכרה אין דברים כאלה. אני יוצאת מהדירה ב7 בערב וההרגשה היא 4 בבוקר, אפילו החתולים תוקעים בך מבטים של "מה יש לאהבלה הזאת לעשות מחוץ למיטה ב7 בערב?"

וכל כך שקט שם! אני דופקת מידי פעם על חפצים אקראיים רק כדי לוודא שלא התחרשתי.

סתם סתם..זה לא באמת כל כך נורא, העבודה בגן כיפית,הילדים מתוקים,והגננות מגניבות.

גם שחייתי בעיר (עיר עאלק) לא הייתי עושה יותר מידי . אבל האווירה בעיר הרבה יותר חיה,ערנית זורמת.

הדבר השני שמוציא אותי מדעתי הוא השותפות שלי בדירה. באופן כללי הן נחמדות וכיף והכל סבבה.

אבל הן לא מבינות ציניות!!!

ביום הראשון שבאתי, יצאנו לטייל ואמרתי משהו כמו "חם לי שבא למות!" וזה אפילו לא ציניות בגרוש ושתהן עושות לי "חס וחלילה, אל תגידי את זה,מה פתאום..."

כאילו שיחלתי לעצמי מוות ארוך ומייסר בעינויים.

הנה מה שכן נחשב למצחיק אצלן:

-בסופר-

השותפה (מצביעה על אוכל לכלבים): הנה אוכל בשבילך!!! חה חה חה....

הבדיחה הזאת מתה כבר 30 שנה בערך,אבל לא היה נעים לי לספר לה. אולי היא לא יודעת את זה כי לא הזמינו אותה ללוויה.

טוב אני חייבת לזוז,אני צריכה לא לעשות כלום עד 10 ואני כבר באיחור.

קלי