לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ברבורים למיניהם, על כל נושא שבא לי לברבר עליו (ובמיוחד: ספרות, סקס, פוליטיקה, צדק, הגיון, שפות, הסטוריה...).


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

תקציר המצב...


קודם-כל, סימניה הסטורית: בשבוע הזה, חל יום-השנה העשרים, לחלום המפנה (החלום, שחלמתי אור לבקר יום שבת, ה-2 במארס 1991 = יומיים בדיוק, לאחר תום מלחמת-סדאם) - חלום זה, החל את ענייני בהונגריה.

 

וגילוי-דעת: כל מי, שמחנה את מכוניתו על המדרכה, צריך לקבל כדור בראש בו-במקום!!!

 

כי כל הרחמן, על אכזרים = הוא אכזר, על רחמנים!!! וזכותם, של הולכי-הרגל, לחיות, קודמת לזכותו, של הנהג חזיר חזירי, לנסוע ולחנות כחפצו....כן, ואותו דבר, כמובן, אמור גם בכל היורד, ברכבו לחוף-הים!!!! עונש-מוות עכשיו!!!!

 

וגילוי-דעת 2: על "התכנית המדינית" של ביבי, ניתן לומר, אך ורק: פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

 


 

עכשיו אפשר להתחיל.חיבוק של הסוררת

 

 

ביום א', ראיתי דירה אחת, ברחוב ז'בוטינסקי בת"א, בין דיזינגוף לבן-יהודה. נראתה אחלה והשותפה אחלה - אבל, כל שאר המקומות...

 

שלא נדע מצרות ומזוועות!!!

 

אשכרה, מופע-אימים. עד-כדי-כך, שאמש החלטתי - זהו-זה!! אחת משתיים: או, שמסתדר לי בז'בוטינסקי ת"א - או שאני מוותר, על כל העסק, נשאר לגור כאן ברחובות, בכפר גבירול - ומילא נו, אז נמשיך לנסוע, 3~4 שעות ביממה, באוטובוסים למיניהם!! נו, שוין. אז אשאר נצור, בביתי הקט, בערבים ובשישי-שבת!!! אבל יש לי, בעל-בית מצויין (הטוב והמעולה ביותר ביקום!!!חיבוק של הסוררתחיבוק של הסוררתחיבוק של הסוררת), יש לי שכנים טובים, שחלקם נמנים, כמו בעל-הבית שלי, על הטובים בחבריי...

 

בתל-אביב, הלא, אין שום סיכוי, שאמצא כאלה!!!

 

גם לא ברחובות, במקומות אחרים כלשהם.

 

אז קשה עם האוטובוסים וזה - נו, מילא....אז הגינה מתה, נרצחה....לפחות הפסיפלורה, מניבה אחלה פירות!!

 

אלא-אם-כן יסתדר לי. נראה...

 


 

המכירות - מתקדמות לאיטן. השבוע, ביום ב', מכרתי סיפור אחד, את "סיפורה של דניאלה" - ולא דבר עוד....עצוב אתמול, פגשתי במקרה ברש"י, את המשורר אברהם שיין, ראש וראשון, לכל מוכרי-השירה בארץ; חיזקני קמעה...

 

ניסיתי גם בעוד מספר מיקומים, אולם אך ורק ברחבת בית-אריאלה, מצליח למכור משהו.

 

אתמול, נתתי גם קובץ-שירים קטן במתנה, למסעדת פרידה הכט. שרוף עליהם, חמודים.

 


 

לפחות, קיבלתי עבודת-תרגום חדשה, של מספר מאמרים.סבבי

 


 

"בקליל" - סגור מזה זמן-מה....האם נסגרו? זהו? כלום יכול אני, להכריז בזאת, על חגיגות מות-"בקליל"?קולקולקול

נכתב על ידי , 3/3/2011 12:21   בקטגוריות חניה על המדרכה, עברייני-חניה, נהגים עברייניים, ביבי נתניהו, פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח, חיפושי-דירות ושותפים, לבטים, אוהד קורקוס הנבלה, אהבה עצמית, אישי, אמונה בעצמי, ביטחון עצמי, בר קפה בקליל, בתי-קפה ברחובות, הגינה האורגנית שלנו, הערכה עצמית, השלמה עם המציאות הנתונה, זכויות אדם, חזירות, כבוד לעצמי, מאבק למען זכויות, מסעדת פרידה הכט, סכנה, עבודה בתרגום, עבודת המכירות, עדי חן הנבלה, עוני, פסיפלורה, פרידה הכט הנפלאה, קטעים הזויים, רוצחים, שפעת החזירים, שפעת-החזירים, תאונות דרכים, תל-אביב, תל-אביב-תובנות, תרבות, תשישות נפשית, אקטואליה, עבודה, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חלומות רעים


הלילה חלמתי, שלושה חלומות - ואלה הם: באחד, חלמתי שכונניות, עם המון ספרים ששכחתי שיש לי, נמצאות בחצר. הכל בחצר, חשוף, כבר כמה שנים, לגשם!! אני רגיל לראות זאת, חלק מן הנוף - ואז פתאום, אני תופס את עצמי ואומר, רגע, כל הספרים האלה - אני רוצה וצריך אותם, יש שם מילונים טובים, יש שם עוד המון דברים - מה אני משאירם ככה בגשם?!?


ואז אני מכניסם הביתה, בשעה טובה...


נראה קצת כמו החצר, בין הרוח למשפטים, באוניברסיטה בהר-הצופים ימח-שמה-וזכרה.


בחלום אחר, חלמתי שאני הולך שם בעמק רפאים, במושבה הגרמנית ימח-שמה, בירושלים עיר-הדוסים המטונפת, אני חושב - אוי, זה כמעט כאן (המקום, בו גרתי בדירת-מרתף, שנראתה ממש כבור-כלא, במשך שנה תמימה, בין קיץ 2005 לקיץ 2006 - ימח-שמה-וזכרה ימח!!!!!), ואני רועד ומפחד ללכת שם, בגלל הטראומה...


ובחלום השלישי, שכנראה חלמתיו עקב קריאת ספרו המצויין של רוברט האריס "ארץ אבות", חלמתי, שהפשיסטים מתנפלים עלינו, כי החתמנו למען שלום במרכז העיר והחוקרים מכים אותי, וכשאני מתאושש ושב להכרתי, אני רואה את משקפיי שבורים לכמה חתיכות ואת כל "חבריי" ה"""יקרים""" ל"שמאל" הישראלי, שכולם עומדים מסביב ולאף-אחד, לא אכפת ממני בשיט...


די שידור חוזר, כמובן, של מאורעות יום ו', ה-9 בינואר 2009, של זוועה, שבאמת התרחשה. שלום עכשיו = סכין בגב!!!! לא נשכח ולא נסלח!!! ובא לי להקיא ממק"י.


נמאס לי כבר לחיות כאן, בארץ המסריחה והארורה הזאת...

נכתב על ידי , 27/2/2011 14:56   בקטגוריות 1984, אישי, אמת, ארגונים, בדידות, גוש שלום, גועל-נפש, דכאון, דמוקרטיה, הגינה האורגנית שלנו, הכאב האמיתי, המאבק לדמוקרטיה, השמאל הישראלי, זכויות אדם, חד"ש, חופש, חירויות במגננה, חירויות האדם, חירות, חירות!!!! ללא-פשרות., חשכה, כבוד לעצמי, מאבק למען זכויות, מחאה, מר"צ, נאמנות לאמת, פחד נורא!!!, פעילויות, פשיזם, צביעות ושקר, רוצחים, שלום עכשיו, תנועות, פסימי, חלומות, סיוטים, הר הצופים, המושבה הגרמנית בירושלים, דירת מרתף, מגורים במרתף, יאוש מוחלט, תשישות נפשית, ציונאצים, עוני  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מסר קריטי וחיוני, למארגני עצרת-הלגליזציה בת"א


מקרה חמור ביותר!!

חברים, אני עכשיו חזרה ברחובות - זה-עתה שבתי מן העצרת.

בין 12 ל-13, בערך, עמדתי בכיכר לצד השלט, המדבר על לממן את המדינה ולא הטרור והחזקתי שלט, המזכיר לאנשים, שמריחואנה מצילה אנשים ומרפאתם - הקיצור, לידנו רקדו כמה חבר'ה עם דגלי-לגליזציה שונים.

זה יכול היה להיות סבבה, לולא העובדה, שהם עשו זאת לצידנו, ממש על שפת-המדרכה - ושלא כמונו, אף ירדו פה ושם אל הכביש, סיכנו עצמם ואחרים (דגל כזה גדול, במימדי-סדין, אם הוא נופל, על חלון קדמי של מכונית... אני מזדעזע רק מעצם-המחשבה על כך, מה שעלול לקרות, כתוצאה מכך - שלא נדע!!!).

הערנו להם, בהתחלה בטוב - שיבינו, שאם יהיה פקק זה יגרום לאנטגוניזם ואנשים יהיו נגד הלגליזציה, אך השתוללותם רק החריפה - כאילו(?) דווקא.

בשלב מסויים, הרגשתי שפשוט, אינני יכול עוד להחריש - שתבינו, אשכרה זה היה מצב, שבכל רגע, בכל שניה, עלול היה הדגל, שהניף אחד מהם, ליפול על חלון קדמי של מכונית (זה כמעט-כמעט קרה!!!) ו - - -

נורא!!

עכשיו, בנקודה הזאת, הצעתי לבחור (חברתו נרגעה קצת, בינתיים), בטוב, "בוא, נתחלף ואני אחזיק את הדגל" - אולם, הוא ישר הגיב בעויינות!! משהו, אשכרה על-גבול האלימות הפיזית ממש! ניסיתי בכל-זאת לשלוף הדגל מידיו - אינני יכול, הלא, לראות תאונת-דרכים מחרידה, אוטוטו מתרחשת מול עיניי ולא לעשות כלום בנידון!!!

ואז, פתאום הוא שאל אותי, בתקפנות רבה ובקול מאיים, "מה השם שלך?"


עד כאן.


חבר'ה, אישית הופתעתי, שהמשטרה לא ניסתה לטרפד ההפגנה ולסגור המקום - אולם מסתבר, שמזימתם האמיתית, היא אפילה הרבה, הרבה יותר.

מי היה מתאר לעצמו, שמשטרת ישראל תשלח שוטר סמוי, פרובוקטור, על-מנת שבעודו מחופש לסטלן, יגרום לתאונת-דרכים מזעזעת וכך ייצר כותרת ענקית, בכל מהדורות החדשות ובעיתונים: קורבנות הפגנת-הסטלנים - מה שבתורו, כמובן, יטרפד לחלוטין כל סיכוי שהוא, לכל תמיכה עתידית שהיא בלגליזציה, בקרב המיינסטרים ההפכפך שלנו...

כן, כן.

שוטר סמוי ואני בטוח בכך לחלוטין - לו הייתי מנסה, להוציא הדגל בכוח מידיו, אין לי ולו צל-צלו הקליל ביותר של ספק, ש*מייד* הייתי נעצר, באשמת "הפרעה לשוטר במילוי-תפקידו (תפקידו: גרימה לתאונת-דרכים, עם הרוגים ופצועים, גלגול האשמה על הסטלנים וכך טרפוד-הלגליזציה...) ותקיפת-שוטר".

בלית-ברירה ובלב כבד, הסתלקתי משם.

לו היו לנו סדרנים בהפגנה, לו הייתי מכיר ויודע, מי המארגנים, היה לי למי לפנות בנושא - אולם, כמו שזה...

שזה לא יקרה שוב!! בפעם הבאה, חייבים להיות סדרנים ברורים בהפגנה/עצרת/ווט-אבר!! שנדע, למי לפנות ע"מ למנוע סכנות כאלה!!
נכתב על ידי , 14/5/2010 14:31   בקטגוריות עצרת הלגליזצייה, גראס, מחאה, משטרת ישראל - 100 בשבילך, 1984, אמת, דרסנות, זכויות אדם, חופש מול כפייה, חירויות במגננה, חירויות האדם, חשכה, מאבק למען זכויות, סכנה, פעילויות, פעילות חשובה וחיונית!!!, פשיזם, רוצחים, תאונות דרכים, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

בן: 48

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אקטואליה ופוליטיקה , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדני בן-הפרדסים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דני בן-הפרדסים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)