לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלונד


המסע שלי

כינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2010    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2010

סידורים


הלכתי לבנק. ישבה מולי הפקידה הבלונדינית הקשוחה שנתנה לנו את המשכנתה. לאחר ריצות וטלפונים אינספור, כולל הרמות קול, הצלחתי להשיג את המסמך הסופי המעיד: הדירה נרשמה על שמנו בטאבו. שמחה וטובת לב שלפתי את המסמך בפניה, צוהלת: "זהו?" הפקידה החמיצה את פניה, החמוצות ממילא: "אני צריכה עוד עותק חתום". "מהיכן אני צריכה להשיג עותק נוסף?" שאלתי, מבועתת. "את שואלת אותי?" פלטה ביובש, וחזרה לעבור על תיק של מישהו אחר. הוי, פקידה קשוחה בבנק למשכנתאות, על פי משפט שלך יישק דבר.

בייבי מתקשר ומודיע לי ששכחתי את המפתחות של הבית תקועים בחור המנעול מבחוץ, והלכתי. ראש כרוב...

רציתי להמשיך לסנדלר כדי לתקן את הסנדל הימני שלי, ההוא שקניתי בחנות "אופיס" בלונדון בימים כל כך מאושרים. אבל שוד ושבר, בכלל שכחתי את הסנדל בבית. השמאלי תוקן בקיץ שעבר לאחר שנקרעה בו רצועה. אחרי התיקון נפער לוע גדול בסולייה של הימני. מן הסתם עד שאזדמן לסביבה של הסנדלר יעברו עוד אי אלו ימים ארוכים.

השמלה שקניתי לחתונה של אחי כל כך אהובה עלי. עכשיו צריך לרכוש בגד חדש לבייבי, שילבש באותו אירוע. מה תרצה ללבוש, בייבי?

וכמובן, ביקור נוסף אצל ההורים, עוד דמעות שירדו (כמו כמעט תמיד שאני אצלם), וחזרה הביתה לארוחה מדהימה, טעימה ויצירתית, שבייבי בישל בשבילנו.

זה היה השישי שלי.
נכתב על ידי , 8/5/2010 11:43  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אהבה, עדיין


לחרוש את גופך בזרועותי כמו פעם
אתה הכי אוהב שאני עושה לך נעים בגב עם הציפורניים הקצרות, הצבועות שלי
שאני מתווה בהן כל גבעה וגבעה בגבך המתנשם מעלי
ואתה עוצם אותן חזק ומקווה ומתפלל
פעם לא היינו מתפללים לזה, הכול היה טבעי
היום הטבע אינו מספיק אבל כמה שהוא יפה, כמה אלוהי
נבראנו להיות כאן ועכשיו ולא משנה מה התוצאה
עמוק וחזק יותר מאי פעם
בלי לחשוב מה יקרה
בלי לפקוח את העיניים אבל פוקחת רק לשנייה ורואה אותך
אני רואה אותך
אני רואה אותך
אני רואה את נשמתך
אני רואה את עוצמות הכאב ואת התקווה החנוקה
אני רואה את האהבה העדינה שלך אלי מבין הדמעות השוטפות את עפעפי
אני שומעת את איוושת העלים המחוֹללים בחוץ
אני חשה את הטעם המתוק בפי
ולמטה השכנים עושים מסיבה
הילדה שלהם משחקת בחצר
אנחנו כאן אתה ואני, אני ואתה
קומה אחת מעליהם
ועוד שאיפה ועוד נשיפה בדרך, במסע
ברקע מתנגן הפסקול שאותו זקן לבן הכין בעבורנו
לא מה שביקשנו לא מה שבחרנו
אבל הנה מה שקיבלנו
את האהבה הזאת אחר הצהריים, ותו לא
את כל זה ראיתי בעיניך בשבריר של שנייה פקוחה, את כל זה קראתי בנשמתך
ועכשיו שוב העין עצומה
הנפש מקשיבה לשירת העשבים הצומחים בחוץ
וחודש מאי התחיל כבר
על לוח השנה במטבח מסומנים תאריכים בעיגולים אדומים
לזכור ולא לשכוח
ובכיור כלים שלא לי ולא לך היה הרצון לשטוף בכל המהומה הזאת
לא, אנחנו מעדיפים לשאוף ולנשוף כאן במיטתנו הקטנה
ולצפות לתשובה
נכתב על ידי , 4/5/2010 17:08  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





86,567
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , בדרך להורות , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבלונד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בלונד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)