יותר טוב לסלוח

הימים עוברים מהר ואיתם השנים , לא חשבתי שאמצא את עצמי כותבת פה ובכלל.

הכל מתנפץ לי בבום, אני לא מצליחה להשתלט ולהבין בכלל.

כל מה שחשבתי, דמיינתי , הרגשתי התפוצץ לי בפנים .. וההרגשה ? כמו ילד קטן שמתפוצץ לו הבלון ומתחיל לבכות.

ואני ? אני לאט לאט מתחילה להישבר כמו רסיסים.

מחפשת את עצמי בן כל המחשבות האלה שעד היום תוקפות אותי לפעמים יותר ולפעמים פחות.

אני לא יודעת איך להוציא את הכאב שיושב לי וטורף לי את המוח ואוכל לי את הלב..

אני לא מבינה מה קורה לי, ולמה זה מגיע בכלל פתאום,עכשיו  - לא צפוי בכלל.

הדמעות באות וזה מתחיל לגמור לי כבר את הכוח שנותר לי.

אני מנסה לאסוף את עצמי , לא מצליחה .. שכחת אותי ? המשכת הלאה ? כי אני לא.

זה רודף אותי ... איך אפשר בכלל להתחיל לשכוח ? איך אפשר להפסיק ?

ואני סגורה בתוך עצמי , יודעת שטוב לך , אך עם זאת זה קשה לי , זה קורע אותי מבפנים.

צריכה לקחת הרבה אוויר שיהיה לי כוח לעוד יום חדש.. ולדעת שלך יש את מי לחבק ולאהוב כמו שאני רוצה.

אולי בעצם יותר טוב זה לסלוח ולהמשיך הלאה ? לא יודעת,

אני מחפשת את התשובה שמי יודע בכלל האם יש אותה, ואם כן האם היא תגיע ?

אוהבת אותך.